השר מיכאל איתן: בואו להציע הצעות לפתרון מצוקת הדיור

אני חושב שכולנו שכחנו מהר מאוד ואין לנו ערך בכלל למה שעברו דור לפנינו אין לנו ארץ והתקווה שכולנו שרים לה. האדמה הזאת שספוגה בדם אחינו נמכרת לזרים ומחולקת בחינם. ישראלים רבים איבדו את הרגעים היפים בחיים בגלל מצוקת הדיור (לא נוסיף עובדי קבלן והשפלות נוספות וכ׳ זה מזכיר הסטוריה )מה שווה חייל עים הציוד הכי משוכלל אים אין לו בית לשמור אליו. חבר שלי ממיי ישלו 4 דירות בישראל הוא בא אולי פעם בשנה שבוע .כולם מושכרות והוא צוחק על המחירים המטורפים. אין סוף ולכולם יש סיפורים.......... הרעיון שלי הוא מעבר להוצאת חוקים שיגנו על התוכנית 1 יש להקימם חברה ממשלתית לבניה או שקימת( סולל בונה ) שלא אמורה לקנות אדומות קק׳ל מין הסתם כי הם של כולנו ולבנות ולעסיק הרבה אזרחים לא זרים ולא עובדי קבלן אזרחים שיקבלו פנסיה ויחיו בכבוד.
עליות בנדלן יהיו בשליטה של המדינה .
את המדינה הזאת אסור להפסיק לבנות בשבילנו ולילדנו היא של כולנו אך אף אחד לא עושה וגם לא יכול לעשות אני יכול קוראים לי ״ ״פנתר הכסף״ אל תאמינו לאף אחד האויב אכי גדול שלנו הוא צורת אתנהלותה של המדינה לנגד עיני כולנו. סוף. נפגש בכיכר כולם ביחד אה? 

ברור שהבעיה המרכזית היא שכולם רוצים לגור במרכז כי שם יש עבודה וכי שם מרכז העניינים.
אם תהיה תחבורה ציבורית יעילה במחירים הגיוניים (לא, 25 שקל לכיוון זה לא הגיוני) מהפריפריה למרכז לאורך כל שעות היממה (גם 4 בבוקר) אז אנשים יוכלו להרשות לעצמם לגור בפריפריה.
אפשר לקרוא כאן
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3531126,00.html
על חשיבות התחבורה ככלי לפתרון בעיות הדיור

צריך לבנות אתר נדל"ן להשוואת מחירים ולקדם את הנושא בצורה אינטסיבית, לאחר שאתר שכזה יוכיח את עצמו יווצר מצב שכל בעל נכס ישתמש באתר כדי למכור או להשכיר. בנוסף יהיה בעל הנכס מחויב לפרסם מחירים לפי פרמטרים קבועים עד כמה שאפשר. יש אתר להשוואת מחירים לבעלי עסק שמתיימר להשוות מחירים לאתר קוראים costs השוואת מחירים ואם יצליח במשימתו יהיה לנו שינוי מעניין בכל הנוגע לנותני השירות. ראו דוגמה: http://www.costs.co.il/

בשנים האחרונות כמעט שלא נבנות דירות קטנות של 2 - 3 חדרים. לכן אין להתפלא שזוגות צעירים נאלצים כדירה ראשונה לרכוש דירות של 4 חדרים ומעלה, המשכנתא יקרה, מחיר הרכישה יקר, וקשה להם לעמוד בהוצאות. לגבי הזוגות הצעירים האלה - הרי בשנים הראשונות היו יכולים להסתפק בשלושה חדרים עבור משפחתם - ילד אחד או שניים, לו היו דירות קטנות בשוק. כמו כן ישנה אוכלוסיה רחבה שבוודאי תסתפק בדירות קטנות - זוגות קשישים, רווקים, חד-הוריים, גרושים, אלמנים, וכדו'.

לא מדובר כאן באוכלוסיית מצוקה, אלא באנשי מעמד הביניים - אנשים עובדים ומשלמי מיסים - שבלית ברירה נדחקים לשוליים. המחאה החברתית הרי צמחה מתוך מעמד הביניים, ופתרון הדיור שאנו מציעים כאן מיועד עבור מעמד ביניים זה. (לצד הסוגיה החשובה של מציאת פתרונות דיור לשכבות החלשות - שהוא ענין שונה).

לכן אנו מציעים שהממשלה תעודד בניית דירות קטנות, גם במרכז וגם בפריפריה. כיצד, מתי, ובאילו תנאים - הפתרון בידי משרד השיכון והממשלה כולה.

מזה כ-6 שנים שמנהל מקרקעי ישראל האמון על קרקעות המדינה לא יצא במכרזי מקרקעין לבניה פרטית בבאר שבע .
כמו שהנך יודע באר שבע וסביבתה מלאה באדמות פנויות שניתן לבנות עליהן בניה פרטית .
גם את שיטת המכרז יש לשנות כמו שהיה בעבר כלומר : ללא הצעת מינימום למכרז אלא בשיטת ההגרלה .
הדבר יביא לבניה פרטית מואצת ולפיכך למכירת דירות יד שניה ולהגדלת היצע הדירות בשוק, דבר שיוביל להורדת מחירים בעקבות הגדלת היצע הדירות .
לא חסרות קרקעות מסביב ובסמוך לבאר שבע , אז שאף אחד לא יספר סיפורים על "מצוקת קרקעות" בבאר שבע .

בברכה .

איתן אמונה.

הצעה לפיתרון מצוקת הדיור
לממשלה:בשלב הראשון יש לשנות בסעיף 145 של חוק התכנון והבניה בפסקה א' ( 2 ) את הנוסח בחוק שקשור ל - "שינוי פנימי" ולהוריד בסוף הפסקה את המילים " או את מספרם של יחידות הדיור" . כיום הנוסח המופיע בחוק הוא : ,שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין , אינו פוגע בחזיתו או בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרם של יחידות הדיור .
השינוי המוצע הינו שינוי מזערי ותוקפו יהיה לתקופה מוגבלת של כ - 10 שנים בתקווה שעד אז תפתר בעיית הדיור ע"י הממשלה .לאחר ביצוע השינוי המוצע בחקיקה ע"י הממשלה על הממשלה ליפעול בצורה הבאה :
1 ) תוציא מיידית הנחיה להקמת ועדות מצומצמות לבניין ערים שיטפלו בבקשות לפיצול דירות במסגרת החוק .
2 ) תציע מענק לכל בעל דירה שיגיש תוכנית בקשה לפיצול דירה ובעזרת הפיצול יווצרו יחידות נוספות למגורים שגודלן המינימאלי לא יפחת מתחת ל - 12 מ"ר .
3 ) המענק יינתן בתנאי שפיצול הדירה ייעשה תחת מעקב ותאום של מחלקת התכנון והבנייה של הרשות המקומית כדי לוודא שהפיצול נעשה על פי החוק ולא יעשו עבירות בניה כמו ( כמצויין בחוק ) למשל :
א) פגיעה בתשתיות הבניין . ב ) חריגות בנייה . ג ) שינויים בחזית הבניין .
4 ) עם קבלת האישור לפיצול ממחלקת התיכנון והבנייה בעל הדירה יקבל הלוואה ע"ס 15000 ש"ח מהאוצר עבור כל יחידה נוספת שתיוצר תוך פרק זמן מוגבל של 3 חודשים .
5 ) עם קבלת ההלואה בעל הדירה יחתום על הסכם עם הרשות המקומית לפי הנוסח הבא :
א ) ההלוואה תוחזר לאוצר תוך 5 שנים מיום קבלתה, כלומר תשלומים חודשיים של 250 ש"ח ב - 60 תשלומים חודשיים .
ב ) בתום סיום החזר ההלוואה בעל הדירה ימשיך לשלם לאוצר 60 תשלומים נוספים של 250 ש"ח לחודש שישמש כפיקדון בידי האוצר .
ג ) בתום התקופה של 10שנים ( בתקווה גדולה שעד אז הממשלה תיפתור את בעיית מצוקת הדיור ) בעל הדירה יחזיר את הדירה למצבה הקודם על פי התחיבות שיחתום עם קבלת ההלואה מהאוצר ויקבל חזרה את כספו מהאוצר שהופקד כפיקדון החל מהשנה השישית ועד סוף השנה העשירית .
6 ) במידה וההצעה הזאת תיושם ניתן להגדיל את היצע יחידות הדיור הקטנות שחסרות היום ( עבור סטודנטים/ות רווקים/ות גרושים/ות
אלמנים/ות וכיו"ב ) תוך פרק זמן קצר של 3 חודשים וע"י הגדלת ההיצע של יחידות הדיור הקטנות ב - 100000 יחידות דיור , ירדו מחירי
השכירות/הדירות תוך פרק זמן קצר ביותר מאחר שהאוכלוסיה שגרה היום בדירות 3 ו - 4 חדרים ( מחוסר ברירה מאחר ולא קיימות דירות קטנות ) יעברו לדירות הקטנות שיווצרו ואז יתפנו הדירות הגדולות יותר וההיצע יגדל וישפיע על שוק מחירי השכירויות/הדירות בהתאם להיצע .
7 ) אין כמובן שום חילוקי דעות שאם יוגדל ההיצע של הדירות/יחידות הדיור מחירי הדירות/שכירות ירדו .
סיכום
במידה ומשרד האוצר ישקיע מיידית כ - 1.5 מיליארד ש"ח בהלואות שיוחזרו לו תוך פרק זמן של 5 שנים יגדל היצע יחדות הדיור הקטנות הנדרשות כיום ב - 100000 ( זהו המחסור לפי טענת הממשלה ) וההיצע הגדול שיווצר ישפיע מיידית על מחירי השכירויות/הדירות וע"י כך תיפתר בעיית מצוקת הדיור תוך פרק זמן של 2 - 3 חודשים .

שבירת מיתוס איסור פיצול דירות מפני שתשתיות הבניינים לא יעמדו בעומס.
א ) מה ההבדל לדוגמא אם בדירת 4 חדרים רגילה ( לא מפוצלת ) תגור משפחה עם 6 ילדים ( סכ"ה 8 נפשות ) או לחילופין הדירה תפוצל
ל - 3 יחידות קטנות וביחידה אחת תגור סטודנטית , ביחידה שניה תגור אלמנה וביחידה שלישית יגורו זוג צעיר ללא ילדים ( סכ"ה 4 נפשות ) .
ב ) דוגמא שנייה .מה ההבדל אם בדירת 4 חדרים רגילה ( לא מפוצלת ) שהושכרה ע"י קבלן בנייה יגורו במשותף 10 פועלים
( סכ"ה 10 נפשות ) או לחילופין הדירה תפוצל ל 3 יחידות קטנות וביחידב אחת יגור רווק , ביחידה שנייה יגור גרוש וביחידה השלישית תגור
אם חד הורית עם ילדה ( סכ"ה 4 נפשות ) ?
ג ) דוגמא אחרונה ( לא ביגלל שלא קיימות דוגמאות נוספות ) . מה ההבדל אם בדירת 4 חדרים רגילה ( לא מפוצלת ) בבאר שבע ליד האוניברסיטה שמושכרת היום במשותף ע"י 3 סטודנטים ( סכ"ה 3 נפשות ) והדירה תפוצל ל 3 יחידות נפרדות שבהם ימשיכו לגור אותם הדיירים שגרו לפני הפיצול וכל סטודנט היה מקבל לרווחתו יחידת דיור נפרדת עם שרותים ומטבחון בנפרד ?

Implementing the enclosed proposal will not only increase the supply of affordable apartments in high demand areas in a meaningful way, it would also address other major threats that Israel could conceivably face (i.e. collapse of buildings in case of a major earthquake, provide the addition of bomb shelters in to apartments, thus preparing them for a rocket attack, etc.)

This proposal is based on the existing TAMA 38/2 legislation.

None of the buildings built in Israel before 1980, were built according to the earthquake safety code. Given that the Syrian-African fault line which passes through Israel makes it earthquake prone, a major earthquake occurring in Israel is only a matter of time. As a consequence, some 100,000 residential structures built before 1980 are in a danger of collapse in a 7.5 magnitude quake. Such an earthquake could cause a massive loss of human life, as well as economic devastation.

Planners came up with a preventive idea that should have been a hit - TAMA 38 (which would increase building rights). Developers, in exchange for the right to build and sell apartments on additional floors and on the roofs of buildings, would undertake the cost of providing a support framework to the original structures to meet the earthquake safety code. In addition, wherever possible, they would provide bomb shelters for the exisiting apartments (MAMAD), elevators, and make various other improvements, including a face-lift of the buildings.

TAMA 38/2 is an improved version of the proposal. Older buildings could be razed and new structures with underground parking and bomb shelters would be constructed instead.

It should be noted that, unlike in the case of TAMA 38/2, new sites require a great length of time and expenses until all necessary infrastructure (roads and the like) is available and building permits are issued. In the case of TAMA 38/2 the infrastructure is already available and permits are easier to obtain. Therefore, this saves much time in constructing new buildings (under TAMA 38/2) that replace the existing ones.

TAMA 38/2, in addition to mitigating the catastrophe of the coming earthquake, would:

Relatively fast increase in the number of apartments available on presently built-up land without the cost of providing new infrastructure.

Increase the supply of the apartments and thus lower their prices.

Add a bomb shelter (room) in each newly built apartment (to be used in a case of rocket attacks).

Renew the face of the cities (By replacing the old buildings with new modern ones.)

Tremendously improve the parking situation in cities (each new building will have underground parking for all the tenants who were parking in the street before).

Give a huge boost to the construction industry and, as a corollary, increase employment in Israel.

But TAMA38/2 did not take off for a simple reason - the expense of the project to the developers are higher than the revenues.

For example, I live in an old (typical) building in Tel Aviv (built before 1948). All the tenants are willing to go ahead with the TAMA 38/2 plan. The only reason that the project is stuck is because the project is not economically feasible for the developers.

In order to make the TAMA 38/2 economically feasible further rights need to be given to the developers.

All what the Government has to do in order to make the TAMA 38/2 attractive to the developers is to simply increase the rights that the developers would secure (i.e. add an additional floor to what is the currently allowed).

Amending the TAMA 38/2 in a way that will make it more economically attractive to the developers while reducing the bureaucratic procedures involved will solve major problems that Israel is now facing and avert future disasters that Israel could conceivably face. This solution won't require a single Shekel from the treasury.

It's a Win Win proposal which will cost to Government .... 0

Natan Nestel
natannestel@gmail.com
054-5924218

הורדת מחירי הדיור - החכרת קרקע מדינה למגורים במקום מכירתה
דר' מיכאל מאיר ברודניץ ארכיטקט ומתכנן ערים הטכניון הפקולטה לארכיטקטורה חיפה אוגוסט 2011

התייקרות הדיור היא אחד הגורמים המעיקים על האזרחים ובעיקר על הצעירים. לשם הפחתת יוקר הדירות צריך לאפיין בצורה נכונה את הגורמים לעליית מחירי המגורים:

- מדד מחירי הבנייה יציב יחסית.עיקר העלייה במחירי הדירות נובעת מעליה במחיר הקרקע.
- אין מחסור בדירות למכירה או שכירות! הן מתפרסמות בראש חוצות - אלא שמחיריהן נסקו.
- הבדלים במחירי קרקע ודירות קשורים בעיקר להבדלי ביקוש ליתרונות מיקום במקומות שונים.
- עליה ביתרונות מיקום נובעת בעיקר מהצטברות השקעות ציבוריות וגם פרטיות בסביבת מקום מסוים.
- בישראל גידול רציף באוכלוסייה, תשתיות והשקעות שונות גורמים לציפיות לעליית מחירי הקרקע.
- ציפייה לעליית מחירי קרקע מוסיפה ביקוש פיננסי להשקעות במקרקעין ומעלה עוד את מחירן.
- ירידת הריבית ואי יציבות בשוק ההון הגבירה ביקוש פיננסי להשקעות בנדלן והגבירה עליית מחירים.
- שוק המקרקעין נוהג בדומה לשוק ההון: עליית מחירים מובילה לעלייה נוספת ולא לירידת הביקוש.
- עליית ערך קרקע שנובעת מהשפעות חיצוניות כלכליות כלליות אלה יש לראות כנכס ציבורי ולא פרטי

מדיניות קרקעית המשקפת נורמה של קידום האינטרס הציבורי תדבק בשני עקרונות:
א בקרקע ציבורית: - שמירה בידי הציבור של כל עליית ערך הנובעת מהשפעות חיצוניות !
ב. בקרקע פרטית: - העברה לידי הציבור של מרבית עליית ערך הנובעת מהשפעות חיצוניות !
א. לשמור בידי הציבור כל עליית ערך קרקע של המדינה הנובעת מהשפעות חיצוניות

א.1 בישראל קיימים תנאי משטר מקרקעין מיוחדים במינם:
- מרבית הקרקע - למעלה מ-90% - היא בבעלות או בשליטת מינהל מקרקעי ישראל. אין מצב דומה במערב!
- ברקע - מסורת בעלות ציבור על מקרקעין ממקורות היהדות, האיסלאם השלטון העותמני, הבריטי, והקק"ל.
- מדיניות המינהל לפי החוק וכהמשך למסורת הציונית היא החכרה - תוך שימור הבעלות הלאומית על קרקע.
- לאחרונה גברו נטיות להפרטה וחקיקה להעברת הבעלות על קרקע לפיתוח ע"י מכירתה למשתמשים בה.

א.2 גישת מכירת והפרטת הקרקע עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי העתידי מבחינות שונות:
- מכירת קרקע מעבירה מהמדינה לרוכשים כל עליית ערך עתידית הצפויה מההשפעות החיצוניות לעיל.
- במידה והציבור ירצה לגבות את חלקו מעליית ערך כאמור להלן – הוצאות יבלעו חלק מהערך השייך לו.
- מכירת הקרקע מגדילה את נפח ההון המושקע במקרקעין לעומת המושקע בייצור ואת הנטייה לספקולציה.
- העברת הבעלות לפרטיים היא ויתור הציבור על יתרון הבעלים ליזום תכנון עתידי משיקולים ציבוריים.
- בעלות קרקע פרטית תגביר את חשיפת מוסדות התכנון ללחצי פיתוח פרטיים מיגזריים נוגדי ראיה כוללת.

א.3 השפעתה הישירה של מכירת קרקע המדינה על מחירי הדיור היא חמורה במיוחד כי היא מעמיסה על מחיר דירות הנבנות בקרקע כזו נטל מימון שאין לו הצדקה:
- הקרקע רובה לא נרכשה על ידי המדינה(*) וזו אינה חייבת בהחזרים על ערך השוק השמאי שנקבע לה.
- במקרה הטוב משמשות הכנסות ממכירת קרקע לכיסוי חובות המדינה; במקרה הרע – הן נבלעות בתקציב.
- מכירת קרקע לצרכי מימון חובות או תקציב שוטף משמעותה העדפת מכירת נכסי הציבור על גביית מיסים.
- העמסת "מחיר" הקרקע על הדירה מראש(**) מחייבת רוכשים לממן כניסה לשוק המקרקעין הספקולטיבי.
- רוכשים נאלצים ללוות בשוק ההון ולהעביר למדינה כסף מראש. מדובר בתשלום העברה מהאזרח למדינה.
- באופן יותר מדויק: – רוכשי דירות (צעירים) משתעבדים ל(בעלי) שוק ההון וזה מעביר(חלק) למדינה.
- המכירה גם מסיטה את כלכלת ענף הבנייה מהתמקדות בייצור יעיל של דירות לספקולציה במחירי קרקעות.
- התייקרות המקרקעין משתקפת בחשבונאות הפירמות והמדינה כאילו נוסף ערך אך הוא ריק מתוכן כלכלי.

א.4 הצעות למדיניות מתקנת – חזרה למדיניות החכרת הקרקע.

המכשיר הישיר שבידי המדינה להורדת מחירי הדיור הוא גביית תשלום רק עבור מחירי בנייה ופיתוח וגביית תשלום חכירה שנתית עבור שימוש בקרקע למגורים. על המדינה לפתח כלים מתאימים, למשל:
- מחירי החכירה השנתיים יקבעו בהתחשב בהבדלים ביתרונות מיקום מחד ומדיניות התכנון והפיתוח מאידך.
- חוזי החכירה יבטיחו את זכויות רוכשי הדירות וגם אפשרות להתאים את דמי החכירה לשינויי ערך בעתיד.
- חכירה תשמור את בעלות הקרקע ואופציות התכנון והפיתוח בידי המדינה תוך הבטחת פיצוי לרוכש דירות.
מנגנון החכרה גמיש יאפשר שילוב דירות כאלה בתכניות המכילות גם דירות במתכונת שיווק/בעלות אחרת.

הערות: (*)קרקע בניהול ממ"י כוללת אדמות שתמיד היו שייכות לשלטונות, מקרקעי קק"ל, ונכסי נפקדים.
(**)גם גבייה מראש של דמי חכירה מהוונים לוקה בחלק מחסרונות המכירה.

ב. העברה לציבור של עליית ערך קרקע פרטית הנובעת מהשפעות חיצוניות ציבוריות:
קרקעות המדינה הם רק חלק משוק המקרקעין ובו נוקטת המדינה מדיניו פסולה. חלק גדול משוק המקרקעין בישובים הגדולים והבינוניים הוא קרקע פרטית. כדי להפחית את הנטייה בשוק לראות בקרקע כזו נכס ספקולטיבי הוני יש צורך להפחית את המשיכה והאטרקטיביות להשקעה בה. בישראל קיימת מודעות לעליית ערך קרקע כתוצאה מהשפעות חיצוניות ציבוריות וקיימים חוקים ומנגנונים לגביית חלק מעליית ערך זו לידי הציבור:
היטל השבחה – בשיעור 50% נגבה מעליית ערך הנובעת מאישור תכניות. הוא מיועד לתכנון, ניהול וביצוע תכניות. אך עדיין מחצית עליית הערך נשארת בידי בעלי הקרקע וממריצה ספקולציה ועליית מחירי קרקע.
מס שבח מקרקעין – גובה חלק מעליית ערך הקרקע לאורך זמן אך הוא כולל תחשיבים ופטורים המעודדים השקעה בדירות ומקרקעין משיקולים פיננסיים ומוסיף ביקוש ספקולטיבי של פרטיים וגופים מוסדיים.
מס רכוש – מס זה אינו מופעל לאור קשיים שונים אך הוא יכול למלא תפקיד להמרצת פיתוח מקרקעין ולא לעודד את החזקתם משיקולים ספקולטיביים בדבר עלייה עתידית במחירם.
ארנונה –שיטת המיסוי העירונית הנגבית בעיקר על פי שטחים בנויים אינה ממריצה ניצול קרקע יעיל. שינוי בכיוון של התאמה חלקית של המיסוי למידת ניצול הקרקע ועידוד השימוש בה יפחית תמרוץ החזקתה כהון.

יש להגביר את השימוש באמצעים אלה ולא להחלישם כפי שמוצע כיום!- מגיע לכולנו שיועבר חלק גדול יותר מעליית ערך הקרקע העתידית לתועלת הציבור וגם על מנת להפחית את התמריץ להשתמש בשוק המקרקעין ובעיקר בדיור, לצרכי ספקולציה הגורמת כאמור להתייקרות בלתי מוצדקת של הדיור!
סיכום: הפעלת אמצעים כמו אלה המתוארים לעיל לגבי דיור בקרקע ציבורית ופרטית תתרום, בהדרגה, לירידה כללית בנטייה להשקעות פיננסיות במקרקעין ודירות ותוריד עם הזמן את מחיריהן יחסית למחירים במשק.
יש לזכור שיחסית למספר הדירות הקיימות והמאוכלסות - רק מספרים קטנים יחסית עברו מיד ליד בעת העלייה התלולה במחירים לאחרונה ולכן ירידה במחירים תפגע רק במיעוט שהתפתה לספקולציה בתקופה זו. לגבי רוב הדירות והקרקעות העלייה והירידה היחסית אינה ממשית. ואין לחשוש ממנה.

ביטול חסמי יבוא -מכון התקנים.

מלאכותיים יבוא חסמי יוצרת , היבוא מוצרי על המופעלת התקינה מדיניות .1
מיובאים טובין לרעה המפלים בדיקה נוהלי בקיום : ביטוי לידי הבאים ומיותרים
מוצרים התאמת אישורי לקבל היבוא על החובה בהטלת ; מקומי מייצור טובין לעומת
מונופוליסטי כגוף ידיו - על נגבים מכך שכתוצאה , התקנים מכון – יחיד גוף מאת לתקן
בירוקרטיים ונוהלים דרישות נקבעים וכן , התקן לבדיקות ומופרזים גבוהים תשלומים
. מכבידים
לתקנים התאמה בדיקות להיבדק החובה : ומפלה סלקטיבי בדיקות משטר .2
יבוא מוצרי להכניס ליבואנים מתירים אין . יבוא מוצרי לגבי ורק אך חלה רשמיים
על אישור מציג והיבואן לתקן התאמה בדיקות נבדק המוצר כן אם אלא , הארץ לשערי
. כך
יציאתם בטרם לתקן התאמה בדיקות לעבור נדרשים אינם מקומי ייצור מוצרי , מנגד
מקומיים יצרנים . ואקראיים חריגים במקרים אלא , השווקים אל המפעל משערי
ואפילו , לתקן התאמה בדיקות השיווק לפני שיעברו מבלי מוצריהם את משווקים
. לתקן המוצר התאמת לגבי הצהרה או מסמך להציג מהם דורשים לא ולמצער
מוצרי לעומת לרעה מופלים היבוא מוצרי : מונופוליסטי גוף בידי להיבדק חיוב .3
לתקן התאמתם שבדיקות בכך מחוייבים היבוא מוצרי . נוסף במובן המקומי הייצור
מכון – ( זה לענין מונופוליסטי ) ויחיד אחד גוף ידי - על תיערכנה ( לכך אישורים והנפקת )
. התקנים
שנעשות וככל אם שגם אלא , נבדקים אינם שכלל רק לא מקומי ייצור מוצרי לעומתם
והן התקנים מכון הן לעשותן יכולים – וולונטריות או אקראיות תקן בדיקות לגביהם
. והמסחר התעשיה במשרד התקינה על הממונה ידי - על זה לענין שאושרה מעבדה כל
שאינה ) הגבלה מהווה לתקנים התאמה בדיקות להיבדק החובה בהטלת האפליה .4
.ואשר מכביד מאוד על היבואנים הקטנים היבוא על המוטל כבד ' מס ' מהווה וגם , היבוא על המוטלת ( מכס או מיסוי

יבוא מוצרי של לתקן התאמה בדיקות לענין התקנים מכון של המונופול .5
רבים במקרים גורמים – הבדיקות מחירי את הקובע הוא המכון שלמעשה והעובדה
. הצרכנים ציבור על , דבר של בסופו , מגולגלות העלויות . ביותר גבוהים בדיקה למחירי
המגולגלות העלויות את מגדיל , נחוץ אינו כלל שחלקן , הבדיקות של הרב מספרן .6
- על ייצורן במדינות כבר נבדקו היבוא שמוצרי למרות זאת . הצרכנים על דבר של בסופן
עמידתם בדבר אלה מגופים ותעודות מסמכים היבואן ובידי , וידועים מוכרים גופים ידי
. ל" מחו מוכרים בתקנים המוצרים של
לקלקול הגורמות , הרס בדיקות הן התקנים מכון שעורך מהבדיקות חלק .7
. לצרכן הסופי המחיר על מועמסות בכך הכרוכות העלויות גם . לשווקם יכולת - ולחוסר הנבדקים המוצרים ולהשחתת

סוגים לארץ לייבא ניתן לא , יחודיים ישראליים תקנים עקב , מסויימים במקרים .8
. בארץ התקן בדרישות לא אך בעולם התקנים בדרישות העומדים , מוצרים של שונים
פוגע – דבר של ובסופו , בארץ המשווקים המוצרים ומגוון היצע לצמצום גורם הדבר
בצרכן וברווחת בתחרות בארץ.
ל" בחו היצרנים נדרשים מסויימים במקרים , יחודיים ישראליים תקנים עקב , כן כמו
התקן לדרישות שיתאימו כך , הישראלי השוק עבור מוצרים של מיוחדים דגמים לייצר
. לצרכן המחירים ולייקור , היבוא בעלויות לגידול גורם זה גם . הישראלי

אודה על התייחסותכם וטיפולכם לנושא זה.
בברכה,
איציק

עם פרוץ שרשרת המשברים הכלכליים, ירידת ערכם של מטבעות החוץ והריבית על פיקדונות, נותר הציבור ללא אפיקי השקעה בטוחים שישמרו את ערך כספי החסכונות שלו ויבטיחו את זיקנתו. לכן החל מרוץ מטורף אחר רכישת דירות להשקעה, שהזניק את מחירי הדירות לאחר תקופה ארוכה של נימנום.
אינני מציעה לבלום את המשקיע הישראלי בנדל"ן מבלי לתת לו אפיק אחר, אבל אני כן מציעה לבלום את המשקיעים מחו"ל. יש למנוע מהם רכישת דירות אם לא יחלו בתהליך עלייה/חזרה לארץ ולא יעלו /ישובו לארץ בתוך חצי שנה ממועד הרכישה. כשטיילנו ברודוס סיפרו לנו שהחוק המקומי מונע רכישת נדל"ן ע"י זרים. מה שטוב למדינות עתירות שטחים, על אחת כמה וכמה טוב גם לנו!
הצטרפו וחיתמו על העצומה בנושא:
http://www.atzuma.co.il/hozalatdirot1

כרמל טיצ'ר (כרמלטי)

לשר איתן ולחברי הועדה בוקר טוב יש לי כמה רעיונות אליכם:
1. מדוע זוג צעיר שרוכש דירה בפעם הראשונה צריך לשלם מע"מ , הרי ממילא אין להם כסף לרכוש את הדירה ואם כבר אז זה בהלוואות ,משכנתא , יוצר אפסורד שהם לוקחים הלוואה כדי לממן את המע"מ ,זה דבר ראשון שהממשלה צריכה לעשות ובכך היא מוזילה את הדיור לזוג הצעיר, אפשר להציע שאם זוג צעיר וזוהי דירתו הראשונה לא יחול עליו מע"מ.
2. תושבי באר שבע לא בורכו במקומות עבודה , אז מדוע שזוגות צעירים לא יקבלו בחזרה את מענק הנגב, מדוע קיבלו רובם בדרום ובאר שבע לא קיבלה? האם אתם חושבים שבאר שבע יותר טובה מרוב האזורים בדרום ? אז ממש לא.
אני חושבת שאפשר לעשות את מה שאני אמרתי

בתודה זהבה כהן

הפיתרון קיים כבר שנים רבות אך לא ממומש

הפיתרון הוא משכנתאות מסןבסדות - פיתרון לכל האוכלוסיה ותקף בכל מקום...

מה שיש לשפר בפיתרון זה הפחתה משמועתית של הריבית ל 2% וכך יותר אנשים ייהנו מזה.

הכסף חוזר לבסוף למדינה...

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, דורש לבטל את סעיף 21 לחוק התכנון והבנייה
חיוב היטל השבחה גם על קרקעות מינהל מקרקעי ישראל
"חלף היטל השבחה" מונע מהרשויות המקומיות להשקיע בפיתוח תשתיות ומבני ציבור, ופוגע באיכות חייהם של האזרחים -

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, פועל מזה כשנתיים ומוביל מהלך לביטול סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. צעד זה יאפשר לרשויות המקומיות לגבות היטל השבחה מלא גם עבור השבחת נכסי מקרקעי-ישראל, כפי שנעשה במקרקעין אחרים.

דרישתו של בצר מהווה תגובה להעדר תכנון שיטתי וארוך טווח. מדובר בכשל תכנוני של בניית יחידות דיור ובמצבן הגרוע של התשתיות הקיימות במועצות האזוריות בכלל, ובעיקר בפריפריה וביישובים הוותיקים. כשל זה נובע מהעובדה שממ"י משלם כיום "חלף היטל השבחה" בשיעור מזערי בלבד.

קיים עיוות בחוק התכנון והבנייה שאינו משית היטל השבחה בשיעור 50% מעליית ערך הנכס על מקרקעי ישראל (כפי שמשית על השבחת קרקע פרטית). במקומו מוטלים סכומים זעומים ומקוממים בשיעור של כ-10% בלבד כ"חלף היטל השבחה". על פי סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק בתכנון והבנייה ה'תשכ"ה – 1965.

הסכומים הנמוכים אשר משולמים ע"י המינהל כחלף היטל השבחה, אינם יוצרים מקורות כספיים מספיקים הנדרשים לצורך תכנון הרחבות וביצוע עבודות הפיתוח הנלוות.

בצר מעריך כי גביית היטל השבחה תהיה תמריץ ממשי ומיידי לשיווק עשרות אלפי מגרשים בישובים חקלאיים בלוח זמנים קצר. פעולה זו תמתן את עליית המחירים המטורפת בשוק הנדל"ן, בהתאם למימוש מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסין ועיבוי יישובי הפריפריה במשפחות צעירות.

המועצה האזורית עמק יזרעאל מספקת דוגמא מוחשית לבעיה אותה מבקש ראש המועצה אייל בצר לפתור. מדי שנה מצטרפים לישובי המועצה כ-1,000 תושבים חדשים, אשר משלמים דמי חכירה מהוונים למינהל מקרקעי ישראל. במצב היום, פחות מ-10% מדמי ההוון אמורים לעבור לרשות המקומית, אך בפועל המינהל מעכב את העברת כספים אלה בחזרה לרשויות במשך תקופה ארוכה,.

בצר: "התושבים משלמים דמי חכירה גבוהים לממ"י ומצפים מהמועצה לפתח תשתיות חדשות ומבני ציבור בישובים לרווחתם. אין לנו מקורות מימון לפיתוח, משום שהכסף בגין השבחת הקרקע מופנה למינהל ולא חוזר לרשות".

בצר החליט ליזום חקיקה שתחייב היטל השבחה על כל קרקע מושבחת של מינהל מקרקעי ישראל.

לצורך קידום הנושא, בצר נפגש עם שרים וחברי כנסת ופועל לביטול סעיף 21 בחוק. בצר מסכם: "ביטול סעיף 21 בחוק התכנון והבניה יהווה מהפיכה אמיתית ביחסי השלטון המרכזי והמקומי, ויביא לתנופת בנייה ולפיתוח ראוי בפריפריה.
היטלי השבחה אשר יוטלו על עליית ערך הקרקע יופנו לתכנון יחידות דיור נוספות ולשיקום התשתיות ביישובים. הדבר יזרז את הסכמת הישובים לביצוע ההרחבות ולחילוץ הפקק הבירוקרטי, המונע כיום שיווק עשרות אלפי מגרשים".

בתור אב ל3 ילדים אני יכול להגיד בוודאות, נמאס לי לרוץ מדירה לדירה, משכירות אל שכירות.
משכירות לא נצליח לקנות דירה, גם לא בעוד כמה שנים. הפתרון שכנראה הכי 'נורמלי' לימים אלה שעם כמה שזה נשמע מוזר וחשבתי עליו ביחד עם אשתי - הוא לקיחת משכנתא, כי בכל זאת במשכנתא אתה יודע בסוף היום שהנכס הוא נשאר אצלך ביד בסופו של דבר. אבל יחד עם זאת, יש גם התלבטות אם זה בכל זאת כדאי היום או לא.
קראתי פוסט שמדבר בדיוק על ההתלבטות הזאת שלי והייתי רוצה לשתף אתכם - ולהבין מה עובר על בן אדם בהתלבטות במצב של היום כשזה מגיע לדירה.

http://cafe.themarker.com/post/2311512/?last_method=edit

שלום
אני מדבר כרגע כמיצג של מאות משפחות המוכנות להעלות בזמן הקרוב לקרקע בישובים אקולוגים אמיתיים
כוונתי לקהילות אוהלים שימוקמו בהרמוניה עם הטבע ללא צורך בתשתיות ( מלבד אולי מים)
אנו הציונים החדשים שרוצים לחיות בשלום עם הטבע כשבט של משפחות ולגדל את ילדנו והאוכל שלנו בצורה בריאה ואורגנית ללא פגיעה בסביבה ובטבע
ישנם עוד משפחות רבות וקהילות רבות שמוכנות להעלות לקרקע ברגע שיונף הדגל
לחיות באוהלים בתי בוץ ויורטים בשטחים פתוחים או בסמוך לישובים לישב מחדש את הגליל והנגב

ידוע ששוק הדיור נוטה להגיב לאט לתנאי השוק כיוון שהבניה אורכת זמן רב.
הקבלנים המבקשים לחזות את הביקוש העתידי יעדיפו לרב לא להסתכן וללהכלא למצב בו הם מחזיקים בנכסים שאין להם דורש.
על מנת לעודד את הקבלנים לבנות על הממשלה להקצות כספים שיהוו ביטחונות למצב בו לא ימצאו דורשים לדירות.
כמו כן מובן שפרויקטים שתינתן בהם ערבות ממשלתית כזו יהיו חייבים באחוז גבוהה של דיור בר השגה

בעיה נוספת היא שלעיריות ולרשויות המקומיות יש אינטרס בבנית דירות גדולות שאינן ברות השגה כיוון שהארנונה מחושבת לפי שטח הנכסים.
אם חלק מהמיסים העקיפים (מע"מ) יופנה ישירות לעיריות בהם ניגבו ולשירות התושבים בהן תהיה לעיריות אינטרס בהקטנת הדירות כך שיותר אזרחים יצרכו בשיטכחן

תקציר
ההצעה הנוכחית עוסקת בשינוי השיטה הכלכלית במדינת ישראל באמצעות אימוץ עקרונות ממשטר היובל המקראי והם:
• כל בית אב הוא הבעלים של קרקע שווה (על-פי ערך השוק).
• כל אדם שקנה קרקע, יכול להחזיק בה רק עד שנת היובל החלה אחת ל-50 שנה. אם ירצה להחזיק בה לאחר מכן, יצטרך לרכוש אותה מחדש מידי בעליה.

ההצעה שלנו היא ליישם את שני העקרונות הללו במציאות של ימינו כך ש:
• בכל שנת יובל, כל אדם שקנה קרקע ורוצה להמשיך ולהחזיק בה, יהיה חייב לשלם את מחירה המלא לקופה ציבורית מיוחדת שתוקם לצורך העניין.
• הכסף שייאסף בקופה זו יחולק באופן שווה בין כל האזרחים.
• על מנת לייעל את התהליך, לא יהיה צורך לשלם את מלוא סכום הרכישה, אלא רק את ההפרש בין ערך הקרקע הנרכשת לבין הערך של קרקע ממוצעת.

הקדמה
מחאת הדיור הנוכחית שהחלה בתור מחאת דיור וכיום הינה מחאה על כלל השיטה הכלכלית הנהוגה במדינת ישראל העלתה את הנושא לראש סדר היום בשיח הציבורי בישראל. עיקר הדיון סובב סביב שתי גישות כלכליות הנהוגות כיום בעולם: הקפיטליזם הדוגל בשוק החופשי ובהתערבות מינימלית של השלטון בכלכלה והסוציאליזם הדוגל במדינת רווחה ובפיקוח וליווי צמוד של מנגנוני המדינה על השוק.

עקרונותיו של היובל המקראי
משטר היובל המקראי משלב בין הצורך בשוק חופשי לבין הצורך בצמצום הפערים כלכליים בחברה וזכותו הקיומית של אדם למקום מגורים. על-פיו לא קיימת בעלות פרטית על קרקע. תחילה קרקעות הארץ מחולקות לכל משפחות העם באופן שווה באמצעות הגרלה. הנחלה הראשונית שכל משפחה זוכה בו היא נחלתה לעולם. ישנה אפשרות לסחור בנחלות אלו במסגרת שוק חופשי, אך פעם ב-50 שנה כל הנחלות חוזרות לבעליהם המקורי (הפרטים המלאים של השיטה מופיעים בספר ויקרא פרק כה').
הרעיון העומד בבסיס השיטה הוא שזכותו של אדם לאדמה – מקום מגורים ומקור מהכנסה משלו - היא זכות קיום בסיסית, ואין כל סיבה שאדם יעבוד כל ימי חייו כדי להגשים יעד זה. ביתו של אדם זו מציאות בסיסית שממנה הוא יוצא אל עיסוקיו בעולם, ולא מקום שכל עיסוקיו נועדו להבטיח את הגעתו לשם.
לגודל הקרקע בתקופת המקרא היתה בעיקר משמעות כלכלית חקלאית ופחות משמעות נדל"נית. נחלתו של אדם היתה מקור פרנסתו. בימינו ערך הקרקע נמדד באופן שונה, כך שערכה של קרקע עם ייעוד חקלאי הוא פחוּת בהרבה מזה של קרקע עם יעוד נדל"ני. לכן ההצעה שתובא להלן תעסוק רק בקרקעות הנדל"ן ולא באלו החקלאיות. המחאה על יוקר המחייה בישראל אמנם עוסקת בכל תחומי הכלכלה ולא רק בשוק הנדל"ן , אך יש לזכור שבכלכלה של ימינו שוק זה תופס מקום מרכזי ונחשב להשקעה הבטוחה ביותר עבור כספינו. אין זה מקרה שהמחאה על יוקר המחיה בישראל יצאה מתוך המחאה על מחירי הדיור.

חלוקה שוויונית של הון הנדל"ן מידי 50 שנה
ראשית כל, יש לעצור את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל אשר תאפשר בעלות פרטית על קרקעות מגורים. כמו כן, יש להפסיק להחכיר "על הנייר" את הקרקעות באופן אוטומטי כל 49 שנה. אולי אף צריך להלאים את כל קרקעות המדינה ממש. הלאמה מעין זו אין פירושה פינוי אנשים מביתם כל 50 שנה, אלא רק חידוש חוזה החכירה במידה והוא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.
חידוש חוזה החכירה לא יעשה בחינם אלא במלוא שוויה של הקרקע. הכסף שיגיע מהרכישה יכנס לקופה ציבורית מיוחדת שבסופו של תהליך הגבייה תחולק באופן שווה בין האזרחים. על מנת לייעל את התהליך לא יהיה צורך לשלם את מלוא סכום הרכישה אלא רק את ההפרש בין ערך הקרקע הנרכשת לבין הערך של קרקע ממוצעת. פעם ב-50 שנה המדינה תערוך סקר שמאות לכל הקרקעות אשר בבעלות פרטית, וכתוצאה מכך יחושב הערך הממוצע לכל נפש. במילים אחרות מי שמחזיק בקרקע יקרה יותר מערך הקרקע הממוצעת ישלם את ההפרש שיועבר לאלו שמחזיקים בקרקע בעלת ערך נמוך יותר מן הערך הממוצע.
המטרה תהיה לאפשר לאוכלוסיות החלשות לשקם את מצבם הכלכלי על ידי אותו הון שיגיע אליהם בשנת ה-50. כך גם אנשים שלא זכו להיוולד למשפחות עמידות יוכלו לרכוש בית כבר בשלב התחלתי של החיים שלהם. אותם אנשים מהמעמד הכלכלי הנמוך יוכלו להחליט האם הם מעדיפים להפנות את כל ההון שיקבלו למגורים או לחלופין להשקעות עסקיות. ניתן יהיה להתנות את התשלום בכך שהכסף יושקע במגורים או בדברים נוספים. המטרה בכך תהיה לדאוג שהכסף יושקע באופן נבון ולא בזבזני. אין כל כוונה לאפשר לנרקומנים או מהמרים כפייתיים לנהל כספי הון מסוג זה ללא כל פיקוח והכוונה. כיצד הדבר יעשה ומה יהיה גבול ההתערבות של המדינה זו כבר שאלה עד כמה המדינה צריכה לתמוך ולהתערב בניהול כספי אזרחיה.
על מנת לאפשר מעבר הדרגתי אל כלכלת היובל מבלי לגרום לזעזועים גדולים מידי במשק, יש ליישם את היובל הראשון רק בעוד כ-20 עד 30 שנה. כך התודעה הכלכלית החדשה תופנם בהדרגה בתוך המערכת הכלכלית הנוכחית. למרות זאת, ניתן להניח כי ברגע שהמדינה תחליט לאמץ את השיטה מחירי הבתים ירדו באופן מיידי. זאת משום שלא ניתן יהיה יותר לרכוש את הנכס להשקעה לאורך שנים. יתכן שיהיה צורך לתת פיצוי לאנשים שהשקיעו את מיטב חסכונותיהם בנדל"ן על ההפסד שיגרם להם כתוצאה משינוי השיטה.

אופיו של שוק הנדל"ן בכלכלת היובל
בכלכלת היובל במקום שמחירו של הנכס הנדל"ני ילך ויאמיר עם השנים המחיר רק ילך וירד ככל שתתקרב שנת היובל עד שערכו יגיע לערכו של הבית ללא ערך הקרקע. הסיבה לכך היא כי מי שלא יחזיק בבעלותו קרקע נדל"נית יקבל בתום שנת היובל את מלא סכום ערכה של קרקע ממוצעת. יש לזכור כי הצעה זו עוסקת רק בחלוקה של הון הקרקעות (כולל השטח הבנוי ובעל היתרי הבניה), ולא במחירי הבתים עצמם. עדיין יהיו הבדלים בין מחירי בתים שנמצאים בשכנות זה לזה בשל ההבדלים שקשורים למבנה עצמו ולא לשטח הבנוי, אך הפער יהיה קטן בהרבה מזה הקיים בשיטה הכלכלית הנוכחית.
מכיוון שהמס יהיה על הקרקע ולא על הבית עצמו אנשים יעדיפו להתגורר בבניינים משותפים רבי קומות. כיום בניינים אלו ממוקמים רק באזורים שבהם הקרקע מאד יקרה, אך בכלכלת היובל גם במקומות שבהם הקרקע זולה יותר אנשים יעדיפו סגנון מגורים זה על מנת לשלם כמה שפחות מס על הקרקע. מבחינה אקולוגית בנייה לגובה נחשבת כיום לשיטה המועדפת ביותר בישראל.
אנשים עניים מאד שנפלו מנכסיהם יוכלו אף הם להרשות לעצמם לרכוש בתים אף מספר שנים לפני שנת היובל, במקום להשתעבד לשכירות. אם מחירו של בית ממוצע מספר שנים לפני היובל יהיה נמוך ביותר, קל וחומר מחירם של בתים הנחשבים זולים יותר.
מכיוון שהמס יהיה על בעלות הקרקע ולא רק על השטח הבנוי, לא יהיה זה משתלם להחזיק בקרקעות ריקות לאורך זמן מבלי לממש את ייעודם הנדל"ני. הדבר יזרז את תהליכי הבניה וימנע מאנשים פרטים להחזיק דירות ריקות.
שיטה זו אף תצמצם באופן ניכר בניה בלתי חוקית. שכן גם השתלטות בלתי חוקית על שטח אדמה, או תוספת בניה ללא אישור תחויב בתשלום בשנת היובל ללא קשר וללא מתן לגיטימציה לבניה הבלתי חוקית.
הפערים הכלכליים בשיטה זו לא ימחקו, אלא יבואו לידי ביטוי בעיקר בנכסים מסוג אחר ופחות בתחום הנדל"ן. רכישתם של בתים וקרקעות תהיה בעיקר על מנת לעשות בהם שימוש ולא למטרות פיננסיות, ולכן גם מחירם יהיה נמוך יותר. חסכונותיהם של התושבים יוכלו להיות מופנים למטרות אחרות. לאנשים יהיה יותר פנאי והדבר יגביר את היזמות העסקית, החברתית והאינטלקטואלית.

סיכום
הרעיון המוצע כאן אינו זהה למשטר היובל כפי שהוא מופיע במקרא אלא רק עושה שימוש בחלקים ממנו שניתן ליישמם בימינו. ספק רב אם כלכלת היובל אי פעם נוסתה במשטר כלשהו. על-פי היובל המקראי יש לחלק את הקרקעות בפועל, וכן להחזיר אותן לבעליהם בפועל; חלוקה זו התאימה לחברה שבטית, שבה כל אדם גר ליד משפחתו המורחבת. אולם בחברה המודרנית חלוקה כזאת אינה מתאימה ולכן הצענו, במקום לחלק קרקעות, לחלק כסף המייצג את ערכה של הקרקע.
חלקכם אולי שומע בדברים אלו צלילים קומוניסטיים, אך חשוב לציין כי השיטה הנוכחית אינה יוצרת שוויון מלאכותי בין נכסיהם של אזרחי המדינה ואינה סוגרת את השוק החופשי, אלא עוסקת רק ביצירת נקודת מוצא שוויונית בעניין הבעלות על אדמת הארץ. הרעיון הוא אכן מהפכני אבל אינו מבטל את זכות הקניין מכיוון שהוא עוסק רק במשאב הקרקעות של המדינה ולא בנכסים שאדם ייצר לעצמו. תמיכה באוכלוסיות החלשות רק באמצעות הטלת מיסים על עשירים היא דבר פסול, בלתי שוויוני ובלתי מוסרי. החסד והצדקה צריכים להיות וולונטריים ולא באמצעות מיסים. אבל הטלת מס על החזקת משאב ציבורי מעל לחלק שזכאי לו כל אזרח הוא דבר מוסרי בעליל. הקרקע שאליה זכאי כל תושב תהווה עבורו הבסיס הקיומי למחייתו וכלכלתו.
ההצעה זו הינה רק דוגמא אחת למודל יישומי של משטר היובל בימינו, אך סבורני שאנשי מקצוע ידעו לפתח מודלים מוצלחים יותר. מטרתו של המאמר היא לעורר את החשיבה בתחום זה על מנת לקדם את הכללתו בדיונים המתקיימים כיום על שינוי השיטה הכלכלית. מודל מוצלח יותר ידע גם לכלול חלוקה צודקת יותר של משאבי טבעיים נוספים כגון, שטחי מחצב, שדות גז ומשאבי ים המלח, אך בשלב זה הסתפקנו בעיסוק במשאב הבסיסי ביותר – האדמה.

וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת--כִּי-לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי. וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ

קישור להצעות נוספות ליישום שיטת היובל בימינו
http://tora.us.fm/tryg/mamr/yovl_etc.html

אחד הזכויות של כל עובד היא האפשרות לרכוש דירה, השוק החופשי אינו מספק תנאי זה כיאות, שכן אחוז הבעלות על דירה הינו נמוך מאוד,
יש לצמצם את אטרקטיביות שוק הדירות להשקעה, לטפל בדירות הרפאים, ולעודד בנייה לגובה בעיקר במרכזי הערים.
מתווה:
1) העלאת המיסוי על השכ"ד החל מדירה מושכרת שנייה.
מהלך שכזה יוביל מיידית לירידת מחירים, שכן כל מי שבבעלותו מספר דירות יעביר את כספו לאפיקי השקעה אחרים (הקטנת הביקוש לדירות רק על ידי מי שיש בידו כבר מספר דירות), ניתן לצמצם את הפגיע בבעלי הדירות להשקעה, על ידי הפחתתה מס השבח לדירות שנמכרות בשנתיים הקרובות.
2) קיזוז תשלומי ריבית על משכנתא שנלקחה על ידי אדם פרטי לקניית דירה ראשונה מחובת המס של אותו אדם.
זהו מהלך שמעודד קניית דירה ראשונה ולא חיים בשכירות.
3) העלאת מיסוי על דירות לא מושכרות.
4) עידוד בנייה לגובה על ידי העלאה הדרגתית של הארנונה במרכזי ערים, לארנונה שמקבילה למספר הדירות שיכול להיבנות על אותה הקרקע.

סעיפים 1,3,4 הינם מגדילי הכנסה ממס, חלקם לטווח קצר וחלקם לטווח ארוך,
סעיף 2 הינו הוצאה שיש לקזז אותו על ידי העלאת המע"מ באחוז או בדרך אחרת שתימצא לנכון.

נניח שיתנו כמענק שחרור לכל חייל 300 מ"ר חינם בנגב. מוגבלים לניצול לבניה פרטית למשך איקס שנים.
נניח שיאלצו עסקים גדולים, במס פי שלושה ואולי יותר, על שכירות מבנים בתל אביב.
נניח שיגבילו את השימוש במבנים למשרדים בתל אביב.
נניח שיאלצו בניה לגובה.
נניח שהרכבת תצליח להגיע עד אילת.
רק נניח.
האם התמונה הנוכחית לא תלבש צורה אחרת?

שלום רב,
הרבה קיבוצים ומושבים הפסיקו מזמן לעבד את האדמות וזנחו את החקלאות. במקום שהמדינה תיקח מהם בחזרה את האדמות הללו ותחזיר אותן לכלל הציבור, כולל תושבי העיר, למטרת בנייה ציבורית במחיר סביר, איפשרו להם "למכור" את אדמות המדינה החקלאיות הללו לקבלני בניין, שבנו שכונות של בניינים פרטיים בפריפריה של הערים, מכרו דירות לאנשים עירוניים שלקחו משכנתא גבוהה, ובכך הפכו את אותם מושבניקים וקיבוצניקים למיליונרים, כאשר העירוניים שקנו את הדירות משלמים את המיליונים האלה ע"י משכנתאות מכבידות לאורך שנים רבות. בקיצור – העירוניים שהם הרוב במדינה הפכו לעבדים של אותם בעלי קרקע חקלאית שהפכה למכרה זהב עבורם, וכל זאת ב"אישור של המוסדות המתאימים".
הפתרון:
לאפשר לכל תושבי המדינה לרכוש קרקע חקלאית ואדמות מינהל במחיר סמלי ולהפשירן לבנייה ללא בירוקרטיה, בדיוק כמו שכבר איפשרו למושבניקים ולקביצוניקים, וכך תוזל עלות הדירות בצורה משמעותית ביותר.
נראה לי שגם הגבלת גובה המשכנתא שהבנקים נותנים לרכישת דירה (למשל לסכום של עד 250,000 ₪) תוריד מיידית את המחירים המנופחים של הדירות.

בתודה,
ד"ר יוסי בר
jbarr_29@yahoo.com

א. השר איתן עברתי בריפרוף על המציעים דלהלן ולא מצאתי אף קבלן בנין.הכל שטויות כמו ששומעים במאהלים ובתקשורת.אדוני אני כבעל מקצוע ,אפתור לך וליועצים של רה"מ את הבעיה .אני גם מוכן להופיע לפניה ולתת תשובות.והרי התוכנית פשוטה מאוד שכוללת מחירים , וביצוע. ראשית חוכמה הבנקים למשכנתאות, וחב" קבלניות מחוץ לתוכנית. המשתכן ישיר מול משרד השיכון.מדוע ?כי אלה גופים מסחריים ואין באפשרותם לתת למשתכן נשימה להחזרת הכסף- -,הממשלה כבעלת הקרקעות כן יכולה. מדובר על ירושלים, אזור המרכז, וחיפה,שהם אזורי הביקוש ומחיר דירה כיאה למעמד הבינוני 1.100מיליון ש"ח.שטח הדירה 120 מ"ר בבנין רב קומות ,בכל קומה 3 דירות. הבניה תימסר לקבלנים תמורת 1000$ למ"ר סך העלות לממשלה בניה +פיתוח=550--600אלף ש"ח לדירה. תנאי התשלום: המשתכן ישלם מידי חודש בחודשו סכום קבוע של 3.500 ש"ח למשך 20 שנה=840.000ש"ח עוד 260.000 יקח הלואה וישלם לממשלה במזומן. החצי מליון ש"ח שהמשתכן משלם לממשלה באים לכסות את הריבית, המגרש והוצאות שונות. מדובר בתוכנית חומש בה יבנו מידי שנה בשנה 40 50 אלף דירות. 20% מהדירות יבנו בשטח של 75 מ"ר ונועדו להשכרה למיעוטי יכולת בסכום של 1600--2000 ש"ח לחודש.אדוני מבין שהממשלה קבלה את כל השקעתה. עלה לה 600 אלף ש"ח ומכרה ב- בחצי מיליון יותר.הממשלה צריכה תקציב של 30 מיליארד ש"ח לבנית 50 אלף דירות , מאיפוא יבוא הכסף? הממשלה נותנת כל שנה 37 מיליארד ש"ח פטור ממס הכנסה לקרנות ההשתלמות לא יקרה אסון לבעלי הקרן אם הפטור יוקפא ל5 שנים .אל תשכח אדוני ש 50 אלף משתכנים מחזירים כל שנה 2.100מיליארד ש"ח.---בקשר לשערוריה של השכרות דירות פרטיות צריך לשים לזה קץ.השמאים הממשלתיים בשיתוף עם שמאי פרטיים יודפס כל ריבעון מחירון מחייב על שווין של הדירות בכל אזורי הארץ,והשכירות תהיה 2% מערך הדירה.למשל שווי דירה של 80מ"ר מרסקו ירושלים ייקבע על 1.300 מיליון ש"ח לכן שכר הדירה יהיה 2.600 ש"ח לחודש. אדוני השר אם כב" רה"מ יצא בפומבי בתוכנית הזאת לא יישאר איש במאהל. בכבוד רב מוטקה יוחנן .
.

מצב משפחתי יתום..יתומה
מין זכר/נקבה
קבוצת גיל 67-62 ומעלה
לאחר שרות צבאי
הכנסה קיצבת זקנה / הבטחת הכנסה 2550 ש"ח
הכנסה מעבודה אין
הכנסה מעבודה שחורה אין
לא מתחילים את החודש
לא גומרים את החודש
לא צפים על פני המיים

אחת הסיבות לכך שרבים לא מצליחים להגיע לקנית דירה היא עליה מסיבית בצריכה וירידה בשיעור החסכון במשקי הבית.
לא רק שאין עידוד לחסכון ע"י המדינה - יש עידוד צריכה.
צריכה הינה חלק מהתל"ג והפיתויים הולכים וגדלים.
בדור הקודם הצליחו להגיע לדירה כי לא היו הוצאות רבות כל כך על תקשורת, נסיעות לחו"ל, בילויים וכו'.
אפשר לבקר את הדור הזה על ההוצאות הרבות ואפשר להבין שזו המציאות המשתנה והמצב עתיד להיות חמור יותר.

המדינה צריכה לעודד חסכון, לא רק לפנסיה אלא גם לרכישת דירה.

ממש כפי שיש סעיף 47 להטבות מס על חסכון בקופת גמל שיכול להשתחרר רק בגיל 60 המדינה צריכה להעניק הטבות מס על חסכון שיפדה רק בעת רכישת דירה.
הרעיון הוא לתת תנאים דומים כמו בסעיף 47 עם תקרה כמובן והטבת מס בשעור דומה (5% או אולי קצת יותר במקרה זה).
אפיק החסכון צריך להיות מכשיר ייעודי נפרד ("קופת גמל לדירה") שינוהל באופן סולידי, ללא חשיפה גבוהה מדי למניות.
הפקדה שנתית אליו תלווה בהטבת מס. פדיון הכסף לתורך קנית דירה ילווה אולי בהטבה נוספת (במס רכישה?) ואולי גם בהטבה בתנאי המשכנתא.
פדיון הכסף שלא לצורך רכישת דירה לא ילווה בהטבה הנוספת ואולי אף ילווה בקנס כדי להחסיר את הטבות המס שניתנו כל שנה.

פתרון כזה יעודד צעירים לחסוך מהרגע שהם מתחילים להשתכר בצורה נאותה, אולי אפילו לפני שיש להם ילדים.
חשוב שהמכשירים יהיו נגישים, ברורים וזמינים לכל האוכלוסיה. אחת הבעיות עם סעיף 47 ואי ניצולו היא הסיבוכיות. זה לא ברור כל כך לכלל הציבור - וזה הפסד גם של המדינה. זה אינטרס שלה שהציבור יחסוך לקראת פרישה.

יתכן שאנשים ישתמשו באפיק זה לחסכון עד לרכישת דירה ואחרי רכישת הדירה יחסכו בקופת גמל רגילה כדי לקבל את הטבת סעיף 47.
מכאן שאפשר אולי לאחד את שני האפיקים ואז גם השינוי כרוך בעלויות נמוכות - רק ההטבה במשכנתא או ההטבה במיסוי בעת הפדיון לקנית דירה. למעשה, דרך אחרת להסתכל על זה היא שאת קופת הגמל שניתנת לפדיון בגיל 60 אפשר יהיה לפדות גם בעת רכישת דירה.

יאללה, שהציבור יתחיל לחסוך ולא לבזבז על אייפון חדש, שיחות סלולריות רבות, נסיעות לחו"ל, חתונות מטופשות ב 200 אלף ש"ח וכו' וכו'

אני רוצה תחילה לפנות לראש הממשלה לכל חברי הכנסת וחבריהם ,

אני פונה אל הלב שלכם העם נמצא בתקופה קשה הכל יקר העלתם את המס על הכל ולא העלתם את המשכורות ,
יוקר המחייה התייקר בערך כמעט פי 4 ב10 השנים האחרונות העם נמצא במשבר , אנחנו כבר על הסף !!!

אני פונה ללב שלכם בבקשה הבאה באמת תשתדלו לגנוב קצת פחות בזמן הקרוב רוקנתם את קופת המדינה חנקתם אותנו
איך יכול להיות של"פוליטיקאי "שמרוויח 30000 שקל בחודש יש בית ששווה 40 מיליון הרי אמור לקחת לו עשרות שנים לשלם על דבר כזה .. -
לא לדבר על כל הנסיעות לחו"ל ודוח המבקר שאתם משתינים עליו הסיבה שנקלענו למשבר הוא אתם !!!! ולא שום דבר אחר

אם כל אחד יתנהג ביושר ויפסיק לגנוב כל המצב יפתר אני לא אומר תמלאו את התפקיד שלכם באחריות ותבצעו אותו ותתמסרו אליו
אלא בקשה הכי בסיסית ופשוטה לא לגנוב !!! אחד מעשרת הדיברות- עברה פלילית של עונש מאסר שאם היינו פה במדינת חוק כולכם הייתם כבר מאחורי סורגים מזמן , פונה ללב שלכם מבקש באמת בתקופה הקרובה להשתדל לעשות את זה העם כבר על הסף !!!!! האחריות בידים שלכם !!! בזמן הקרוב תשתדלו לפחות לדחוף את הידיים המזויעות שלכם לארנקים השחוקים שלנו

ובאמת תודה לכם מושחתים יקרים

פתרון יעיל ומיידי לבעיית הדיור
מאת Orit Cohen‏ בתאריך יום ראשון 07 אוגוסט 2011‏ בשעה 09:16‏‏
תחבורה ציבורית זולה ומהירה מהפריפריה למרכז תגרום להגירה מסיבית מהמרכז לפריפריה ,כיוון שהיא תאפשר לעובדים/לומדים במרכז לעבור לפריפריה. איך אפשר ליישב את הגליל והנגב אם אין קוי רכבת ישירות מאזורים אלה למרכז? נכון שהפתרון הבסיסי הוא תעסוקה בפריפריה אך כל עוד אין תעסוקה מספקת בפריפריה יש להציע פתרון חלופי מיידי. כיום נסיעה ברכבת היא יקרה , תדירות הרכבות נמוכה, והקוים בחלקם הגדול אינם ישירים. אנשים מעדיפים לשלם משכנתא גבוהה יותר במקום לממן רכבת בכל בוקר. יש לסבסד את הנסיעה ברכבת מהפריפריה למרכז מיידית ובצורה משמעותית ( זה אמור להיות כמעט חינם) ולהשקיע בתשתית הרכבות.( כבר 3 שנים בונים את הקו הישיר מאשקלון לת"א, דבר שהיה צריך להיעשות כבר מזמן ועדיין מדברים על הקו הישיר מירושלים לת"א)

המחאה הנוכחית מערבת יסודות אמיתיים (יוקר המחייה) מחד ונסיון של השמאל (ובהם של חלק גדול מאוד בתקשורת) לקדם תהליך של החלפת השלטון מאידך - דבר שלא יכולים היו לעשותו בדרכים הדמוקרטיות המקובלות, קרי: הצגה של מצע ונבחרת לפני בחירות שישכנעו את הציבור כי יש לבחור בהם. עד כאן - הדברים ידועים.
למרות האמור לעיל, המחאה העלתה לסדר היום גם בעיות אמיתיות שיש לפתור אותן. לדעתי, משהחליטה הממשלה על הצעדים שהחליטה להורדת מחירי הדיור ומתן מענה מבחינת היצע הדירות, וכמובן, לאחר שהחליטה הממשלה על הקמת וועדת טרכטנברג, היו צריכות המחאות להסתיים. אך כאמור - מטרתן אינה בהכרח תמה (שוב - לפחות מצד חלק מן המארגנים ומצד התקשורת שמזינה אותן).
ולהצעה עצמה: בימים אלו תפגש וועדת טרכטנברג, ואני מניח שגם קבוצת השרים העוסקת בעניין, עם קבוצות שונות באוכלוסיה, ביניהן כאלו שהשתתפו במחאה. אני קורא לוועדות הנ"ל להיפגש עם הקבוצות שיצאו למחות, והחליטו להפסיק את מחאתן ברגע שגילו כי ישנה מטרה פוליטית לא תמימה של החלפת שלטון במסווה של מחאה על יוקר המחייה. התקשורת, כמובן, מיעטה לתת פומבי לפרישת קבוצות שונות מהמחאה, אך אני הבחנתי בפרסומים צנועים של לפחות שתי קבוצות כאלו, שתיהן של סטודנטים: התאחדות הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון - בשלוחה האילתית; והתאחדות הסטודנטים של מכללת קריית אונו.
כבוד השר איתן - ישנה חשיבות חינוכית אזרחית מן המעלה הראשונה לכך שלא רק אלו שידם על "השלטר של המשך המחאה" יוזמנו לוועדות השונות, אלא גם הקבוצות הנ"ל (צריך לבדוק אם היו עוד) שמחו על דבר אמיתי והיו ישרים מספיק להפסיק את המחאה שלהם אם בשל כך שהממשלה הגיבה בכיוון הנכון, ואם בשל הנסיונות הפוליטיים לפגוע בממשלה.
אנא, תן פומבי לרעיון זה, ובכך תחזק את התמיכה בממשלה.

14/08/11
מדינה הגיונית המשך יבוא

מוגש על ידי צדוק לוי levy8888@gmail.com

העם דורש צדק חברתי.
אני שמח לראות שהמחאות האחרונות בארץ מדברות בגדול על צדק חברתי, שינוי סדר עדיפויות ושוויון. כולם מציגים בעיות ורצונות ואף אחד לא מציע פתרונות טובים, ריאליים ואפשריים.
צדק חברתי לא יהיה אם לא יהיו המשאבים והמקורות הכספיים לקיים אותו. אנשים רעבים לא מוכנים להתחלק בצורה שוויונית אלא חוטפים ככל יכולתם.

עיקרי התוכנית:

1. פתרון מיידי לבעיית הדיור-הורדת מחיר הדירות באופן מיידי ב 50% על ידי החכרת הקרקע מהמינהל ישירות למשתכנים בדמי חכירה חודשיים בסכום בין 300-1,000 ₪ לחודש בערך לפי אזורי הביקוש.
2. פיתרון לבעיות הרווחה ע"י חוק "אין עוני בישראל" שמשמעותו השלמת ההכנסה וכוח הקניה של כל אזרח בישראל לסל מוצרים מעל קו העוני.
החוק ייתר את כל החוקים הסוציאליים הקיימים היום כולל דמי אבטלה, קיצבאות ילדים-זקנים-שאירים. שכר מינימום וכדומה.
3. הגדלת "העוגה הלאומית"- פי 3 (התוצר הלאומי הגולמי) על ידי הגדלת הסקטור היצרני מ 45% ל80% על חשבון השירותים והכפילויות במשק, במשרדי הממשלה והרשויות.
ייעול הכלכלה על ידי שוק חופשי לחלוטין עם תחרות מלאה וחשיפה מלאה ליבוא תוך מניעת כל מעורבות ממשלתית בסקטור היצרני. מעורבות ממשלתית רק בתחומים חיוניים כולל מערכות הביטחון. גורמים אלו יכולים להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי פי 3. רק זה יאפשר לממן תוכניות שיביאו לצדק חברתי ושיפור רמת החיים.
4. הממשלה תעשה רק "ניהול על" והכוון של המשק בתוכניות ארוכות טווח עם פיקוח ממשלתי על הביצוע על ידי מומחים כדי שיהיה רצף ללא תלות באורך הקדנציה של הממשלות השונות. ( אפילו הסינים הגיעו למסקנה הזו ).

רק פתרונות הגיוניים "וטבעיים" יהיו מענה לטווח ארוך. פתרונות מלאכותיים ישפרו דבר אחד ויפגעו בדבר אחר.

בתחילת המכתב יש תוכן עניינים ותקציר של הנושאים המפורטים במכתב זה. אם אתם מגלים עניין אז דלגו ישר לנושאים המפורטים.
הסעיפים המורחבים כוללים פרטים שנועדו רק כדי להסביר את המתודיקה שעומדת אחרי הכתוב ולהציג את המסגרת והתמונה הכוללת. צריך לגבש קודם כל את המסגרת ולאחר מכן לטפל בפרטים שרובם יצטרכו להיות מעובדים על ידי אנשים מומחים בתחומם.

תוכן העיניינים.
הנושא עמוד מס'

1. בניה למגורים-מנהל מקרקעי ישראל. 5
א. תקציר: הורדת מחיר הדירות ב 50% באופן מיידי. הכיצד? 5
על ידי הורדת מחיר הקרקע ממחיר הדירות, באמצעות החכרת הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל ישירות למשתכנים בדמי חכירה חודשיים. 5

2. חוק אין עוני בישראל. 5
א. תקציר: חוק "אין עוני בישראל" יבטיח הכנסה וכוח קנייה לכל משפחה בישראל, לסל מוצרים מעל קו העוני. (חוק כזה מחייב הגדלת העוגה הלאומית על ידי שינויים מרחיקי לכת במבנה הכלכלה בישראל). 5

3. צדק חברתי. 6
א. תקציר: צדק חברתי הוא אינטרס לאומי. צדק חברתי- (כולם תורמים וכולם נהנים מפירות התרומה בצורה שווה), יושג רק בשיטה שבה כל מי שכשיר יישא בנטל ומי שאינו כשיר ייהנה מחוק רווחה אמיתי. מימוש חוק כזה מחייב מהפך בחשיבה, ויצירת מקורות כספיים על ידי הגדלת "העוגה הלאומית" 6

4. הגדלת העוגה הלאומית- כלכלה ומשק לאומי. 9
א. תקציר: הגדלת "העוגה הלאומית" על ידי הגדלת הסקטור היצרני על חשבון סקטור השירותים מ 45% ל 80% וביטול פונקציות כפולות ברשויות המדינה. ייעול המשק על ידי "ניהול על" ממשלתי בלבד ללא מעורבות ממשלתית בביצוע ויצירת תחרות אמיתית במשק. 9
5. מדינת רווחה וחוקים סוציאליים. 12
א. תקציר: הנוסחה למדינת רווחה היא "ניהול על" והכוונה ממשלתית ללא מעורבות ממשלתית בביצוע. חוק רווחה אמיתי "אין עוני בישראל". כלכלה חופשית סופר קפיטליסטית שרק היא תוכל לממן את חוק הרווחה. ביטול כפילות במנגנונים ממשלתיים והגדלת הסקטור היצרני ל 80% מכוח העבודה בישראל שיגדילו את "העוגה הלאומית" פי 3. 12

6. השלטון. 13
א. תקציר: שלטון טוב הוא שלטון שדואג לטובת העם ורווחתו, להעלאת רמת החיים של כולם, ולא לטובת המנגנונים הפוליטיים "והמקורבים". שלטון שיודע ליצור נוסחה מנצחת. חוקים שייצרו מוטיבציה להגביר את החוסן והביטחון הלאומי, ושיטה כלכלית שתגביר את היעילות ואת "העוגה הלאומית", שהיא הבסיס למימון חוק סוציאלי אמיתי "אין עוני בישראל". 13

7. יומרה. 14
א. אני מודע לכך שזה נראה מאד יומרני שאני (מי אני בכלל) בא עם תפישת עולם בנושאים שונים ואני משוכנע בדברי. באיזה זכות ועל סמך מה אני נותן עצות. 14

8. קצבאות ילדים. 14
א. תקציר: האם קצבאות הילדים גורמות לכך שלא יהיו בכלל ילדים עניים בישראל? התשובה היא לא!!!! רק חוק "אין עוני בישראל" יפתור את הבעיה. 14

9. שכר מינימום-גובה השכר. 15
א. האם שכר המינימום אינו מחטיא את מטרתו וגורע הרבה אנשים ממעגל העבודה? התשובה היא שהוא מחטיא את מטרתו ושוב התשובה היא "חוק אין עוני בישראל" 15

10. מיסים. 15
א. תקציר: מס פרוגרסיבי אמור להיות סוציאלי והוא בא לפתור בעיות רווחה. כטבעו של חוק מלאכותי, הוא פותר בעיה אחת אבל יוצר הרבה בעיות אחרות. הפתרון הוא חוקים טבעיים שיפתרו את הבעיות שלשמן חוקקו ולא יצרו בעיות בנושאים אחרים. הפתרון הסוציאלי הוא "חוק אין עוני בישראל" שמבטיח הכנסה וכוח קניה מעל קו העוני לכל אזרחי ישראל כולל אלה שעבורם יש מס פרוגרסיבי. 15

11. מיזוג שלטונות המס ומוסדות שלטוניים נוספים. 16
א. תקציר: למה צריך את כל שלטונות המס? האם אי אפשר לאחד אותם וליעל ולשפר את המערכת? כמה יחסוך למדינה איחוד שלטונות המס ובכמה נוכל להגדיל את הסקטור היצרני אם העובדים המיותרים בכפילויות הקיימות במוסדות השונים יעברו לסקטור היצרני? כמה זה יתרום להגדלת "העוגה הלאומית"? 16

12. סובסידיות. 16
א. תקציר: סובסידיות למצרכים אמורות להקל על השכבות החלשות אבל הן מחטיאות את המטרה. הסובסידיות חלות על כולם, גם על אלו שיכולים להסתדר בלעדיהן. הסובסידיות לא יכולות להיות סלקטיביות מספיק כדי לעזור רק לחלשים. כספי הסובסידיות שממנים את החזקים יכלו לשמש לתמיכה מוגדלת ישירה בחלשים. אפשר להשיג זאת רק באמצעות "חוק אין עוני בישראל" שעוזר רק לחלשים. 16

13. מחירים בפיקוח ורישיונות יבוא. 17
א. תקציר: פיקוח על מחירים לא יכול לגרום לכך שמחירי המוצרים בפיקוח יהיו המחירים המינימאליים האפשריים. רק תחרות אמיתית כולל חשיפה ליבוא תגרום לכך שהמחירים יהיו המינימאליים האפשריים. 17
14. עידוד השקעות הון. 17
א. תקציר: האם כספי המדינה המשמשים את מרכז ההשקעות לעידוד השקעות משיגים את התוצאה האופטימאלית? התשובה היא לא. מתן מענקים על ידי מרכז ההשקעות ניתן בהרבה מקרים למפעלים שזקוקים למזומנים. "הכסף הקל" שמוזרם למפעלים כאלו מעודד בזבוז. רוב המפעלים שזקוקים למענקים הם מפעלים חלשים שאחרי מספר שנים אינם מחזיקים מעמד ונסגרים. הדרך הנכונה היא הטבות מס. 17

15. שירותים חיוניים. 18
א. תקציר: ישנם שירותים במדינה שהם חיוניים. אי אפשר למדוד שירותים אלו ברווחיות. המדינה צריכה לתמוך במפעלים ותחומים חיוניים תוך פיקוח הדוק, ואת חלקם היא צריכה לנהל ולהשאיר בידיה. אסור למדינה להחזיק ו/או לנהל ו/או לתמוך בשירותים שאינם שירותים חיוניים כדי לא לבזבז כספי ציבור. 18

16. ההסתדרות- איגודי עובדים- ארגונים משווקים. 18
א. תקציר: ההסתדרות תרמה רבות לכלכלה בהקמת המדינה. המהפכה התעשייתית חלפה מזמן. אין צורך ואין זכות קיום היום להסתדרות. ההסתדרות היום היא גורם שלילי שיש לו מוטיבציה לגרום ולהנציח סכסוכי עבודה כדי להצדיק את קיום ההסתדרות. ההסתדרות תומכת בעיקר באירגוני עובדים חזקים, שסוחטים הישגים מהמדינה ומפירים את האיזון בין ארגוני העובדים החזקים לאירגוני העובדים החלשים. הלוחם הטוב ביותר למען העובדים, הוא הביקוש לעובדים. ביקוש לעובדים יגדיל את שכרם. 18

17. בריאות. 20
א. תקציר: מערכת הבריאות חולה. לא ייתכן שהממשלה לא תנהג בעובדיה בבתי החולים הממשלתיים כפי שהיא דורשת ממעסיקים בסקטור הפרטי לנהוג עם עובדיהם. המדינה מפירה את החוק בכך שהיא לא מקיימת את חוקי העבודה ומנוחה. המדינה גם מסכנת את חיי החולים המטופלים במערכת הבריאות. 20

18. דמוקרטיה. 20
א. תקציר: לא נמצאה עדיין שיטה יותר טובה מדמוקרטיה. הדמוקרטיה אינה מטרה בפני עצמה. תפקיד הדמוקרטיה לאפשר לנו חיים טובים יותר. 20

19. הממשלה. 21
א. חייבים לחוקק חוק שמפלגה חייבת לקיים את המצע שלהן ובוודאי לא לעשות הפוך מהמצע שלה שגרם לבוחריה לבחור בה. 21

20. אזרחי ישראל ופוליטיקה. 21
א. פעם ב 4 שנים (או פחות) אנחנו יכולים לבחור את נציגנו לכנסת. 21
ב. לבחור את מי שייצג אותנו וידאג להשיג עבורנו את מה שאנחנו רוצים. 21
ג. להעניש מפלגות או חברי כנסת שלא "פרעו את השטר" ולא קיימו את אשר הבטיחו. 21

21. שקרים. 22
א. כולם משקרים את כולם. שקרים לבנים. שקרים שחורים. שקרים קטנים ושקרים גדולים. נוצרה נורמה מקולקלת של חוסר אותנטיות והשקר הוא לגיטימי. 22

22. עיתונות. 22
א. העיתונות מסתתרת אחרי זכות הציבור לדעת. 22
ב. עיתונות חופשית חשובה בכל חברה ובכל דמוקרטיה. הבעיה היא שהעיתונאים הופכים להיות פחות ופחות אחראים בגלל תחרות ורדיפה אחר סקופים. 22
23. סופרים שחקנים ואנשי רוח. 23
א. תמיד תהיתי, איך ייתכן שסופרים ושחקנים נוקטים עמדה כמעט זהה בנושאים מדיניים וחברתיים. יש כנראה משהו משותף בגנים של סופרים "ואנשי רוח". עובדה היא שכמעט כולם שמאלנים ויפי נפש ודיבורים הומאניים בפיהם. דומים לדבורים שיצאו מאותה כוורת. הם נראים אנשים שאצלם הדמיון והמציאות מתערבבים ביחד. 23

24. מיחזור. 23
א. בישראל יש חוק מיחזור. צריך לשנות את שמו לחוק פרנסה לפושעים ועבריינים. 23
ב. כרגיל, המדינה לא מסוגלת לעשות דבר אחד נורמאלי. המדינה לוקחת 25 א"ג מכל אזרח ומעבירה לעבריינים. (לפחות המדינה לא ממנת את זה אלא האזרחים). 24

25. אנרגיות חלופיות. 24
א. ישראל חייבת להחליט היום, לא מחר, על המעבר של ישראל ל 100% אנרגיות חלופיות ירוקות ולא מזהמות כפרויקט לאומי. 24

26. אני מעריך- אני לא מעריך. 26
א. אני לא מעריך עסקנים פוליטיים. אני אפילו לא סובל אותם ובז להם. לצערי יש לא מעט חברי כנסת שמתנהגים כעסקנים מחו............ אלו חברי כנסת שמזלזלים באינטליגנציה של הבוחרים. שלא מוותרים על כל הזדמנות כדי להשמיץ את הצד השני במקום להציג את דעותיהם, את הפתרונות שלהם ומדוע דרכם היא דרך טובה. 26

27. מלחמה ושלום. 27
א. שלום עכשיו רוצים שלום עכשיו-לא מחר. 27
ב. הגישה שלהם שמאפיינת הרבה אנשים היא מוטעית ולא ריאלית. 27
ג. מי שלא מבין את נפש האדם וטבעו של האדם, ומי שלא למד היסטוריה ולא למד לקחים מההיסטוריה ומי שלא מבין מה זה תהליך כולל תהליכים היסטוריים, ינהל מלחמה להשיג דבר שלא ניתן להשיגו. 27

28. מדינות ערב והאויבים שלנו מסביב. 28
ב. שאף אחד לא ישלה את עצמו. לא יהיה שינוי אמיתי לטובה בחברה הערבית ללא שינוי תרבותי מתאים. תרבות החמולה והראיס מושרשת שם והחברה מבוססת על פירמידה. בראש הפירמידה עומד הראיס "שדופק על הראש" של כל מי שמתחתיו ואלו שמתחתיו "דופקים על הראש" של מי שמתחתיהם עד שמגיעים לתחתית הפירמידה. 28

29. ישראל- פלסטין. 28
ב. הלוואי שהיו לנו מנהלי משא ומתן עם 50% מהיכולות של סאיב עריקאת אבו עלא וחבריהם. 28
ג. יש כלל במשא ומתן שאם אתה להוט להשיג תוצאות מהר אתה בעמדת נחיתות משמעותית. 28

30. מערכת החינוך. 29
ד. במערכת החינוך יש מידי כמה שנים רפורמה והחינוך לא משתפר. מעניין מתי מישהו יחשוב שאולי מה שהיה בעבר היה טוב יותר. אולי כדאי לחזור לשיטות שהיו בעבר. מערכת החינוך הפכה להיות שפן ניסיונות של אנשים מלומדים שלא מתייאשים לבוא פעם אחר פעם עם נוסחה מנצחת והצעה חדשה לרפורמה. גם לי יש הצעה לרפורמה. בואו נחזור למה שהיה. 29

31. חינוך הציבור. 29
א. צריך לבטל את כל החוקים שאינם נאכפים. כאשר אדם עושה עבירה על חוק שאינו נאכף מכיוון שאין בו צורך או מכיוון שאינו הגיוני אזי הוא מתרגל לעבור על החוק. 29

32. שירותים של המדינה ושל הרשויות המקומיות. 30

33. דת ומדינה. 30
א. אני ממליץ לדתיים להסכים ולפעול להפרדת הדת מהמדינה. 30
ב. במגילת העצמאות של המדינה מוגדרת המדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לשמור על כך מכל משמר. 30

34. אפליה עדתית. 31
ה. אני מציע לכולם לשקול שאין אפליה עדתית אלא יש אפליה לחלשים. 31

35. חינוך לערכים. 32

36. האם אפשרי לבצע את התוכניות המתוארות במכתב זה. 32
א. אני בטוח שאפשר לבצע את התוכניות המתוארות במכתב זה. את נושא הדיור אפשר לבצע באופן מיידי. ביצוע הנושאים הכלכליים יהיה תהליך שייקח מספר שנים. אני מעריך כ 3 שנים. 32

37. הקדמה. 32
אני מאמין שמדינה הכי סוציאליסטית חייבת להיות קפיטליסטית מכיוון שרק מדינה קפיטליסטית יכולה לממן סוציאליזם, מדיניות רווחה, וחוקים סוציאליים. 32

למי שאין סבלנות לקרוא עד הסוף, שלא יתחיל. מי שרוצה להבין ולהגיב, חייב לקרוא עד הסוף.
רעיונות טובים ויצירתיים יש לא רק למומחים. אני העדפתי להציג פתרונות ולא רק בעיות ודרישות. רק הגדלת "העוגה הלאומית" תאפשר להגיע למדינת רווחה אמיתית.

מוגש על ידי צדוק לוי levy8888@gmail.com

1. בניה למגורים-מנהל מקרקעי ישראל.

א. תקציר: הורדת מחיר הדירות ב 50% באופן מיידי. הכיצד?
על ידי הורדת מחיר הקרקע ממחיר הדירות, באמצעות החכרת הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל ישירות למשתכנים בדמי חכירה חודשיים.
ב. מינהל מקרקעי ישראל, יחכיר קרקעות בדמי חכירה חודשיים ישירות למשתכנים.
ג. צריך לחוקק חוק שמינהל מקרקעי ישראל לא יוציא קרקעות לשיווק לקבלנים אלא למשתכנים בלבד. חוזי החכירה יהיו מול המשתכנים בסכום חודשי שגובהו יקבע לפי אזורי ביקוש. המשתכן ישלם למנהל מקרקעי ישראל מדי חודש בחודשו באפן קבוע לפי הסכם שיתחדש מדי 50 שנים.
ד. חוק כזה יוריד באופן מיידי את מחירי הדיור ב 50% בערך מכיוון שכמעט 100% ממחיר הקרקע יורד ממחיר הדירות.
ה. חוק כזה יקטין בצורה משמעותית את סכום המשכנתאות שהקונים יצטרכו ללוות מהבנקים.
ו. חוק כזה יגרום להרבה בעלי דירות שמחזיקים היום את הדירות ריקות מכל מיני שיקולים, להציע אותן למכירה באופן מיידי ולהגדיל את היצע הדירות.
ז. חוק כזה יקטין למינימום את הספקולציות בנדל"ן.
ח. חוק כזה יגרום להכנסה שוטפת למדינה.
ט. חוק כזה אינו צריך מקורות תקציביים.
י. המדינה לא מתפרקת מנכסיה. המינהל לא נותן קרקעות במתנה אלא מחכיר את הקרקעות בתשלומים חודשיים.
יא. כל מכר דירה ידרוש את אישור מינהל מקרקעי ישראל בעל הקרקע.
יב. לא יהיה היוון ולא דמי היוון.
יג. יקבע בחוק שהמדינה לא תהיה רשאית לוותר על תשלומי החכירה החודשיים.
יד. שינויים בחוק יצריכו רוב של 90 חברי כנסת.
טו. צריך לשמור על כך שמנהל מקרקעי ישראל ישמור על קרקעות הלאום.
טז. בשיחת טלפון שהייתה לי היום, 14/08/11 בשעה 15:00 עם השר מיכאל איתן, הוא העלה שתי בעיות בקשר לתוכנית.
1. התכנית תפיל את מחירי הדירות. זה נכון. האם לא זה מה שאנחנו רוצים?
2. תהיה בעיה בירוקרטית במינהל מקרקעי ישראל שתיצור למינהל מקרקעי ישראל בעיות בגבייה.
יז. אמירה זו של השר איתן מצביעה על כך שהשר איתן אינו מאמין ביכולתו של מינהל מקרקעי ישראל לתפקד כפי שצריך.
יח. בכל מקרה, צריך לאחד את מחלקת הגביה של מינהל מקרקעי ישראל עם מחלקות הגביה של יתר משרדי הממשלה ולאנוס את מינהל מקרקעי ישראל לתפקד כפי שצריך. ואם צריך אז להעיף את מי שמפריע.
יט. אם אין בממשלה מי שיודע איך לבצע גביה, שילכו לקבל ייעוץ אצל כביש 6. אני יודע שלכביש 6 אין בעיה לגבות אפילו 20 ₪ לחודש. זה אחד ההבדלים בין מוסד ממשלתי לעסק פרטי.
כ. שימוש בהוראות קבע יפתור את רוב בעיית הגביה.

2. חוק אין עוני בישראל.

א. תקציר: חוק "אין עוני בישראל" יבטיח הכנסה וכוח קנייה לכל משפחה בישראל, לסל מוצרים מעל קו העוני. (חוק כזה מחייב הגדלת העוגה הלאומית על ידי שינויים מרחיקי לכת במבנה הכלכלה בישראל).
ב. יש לחוקק חוק "אין עוני בישראל". התחלה קטנה, לא משמעותית, שאין לה סיכוי להדביק את הצרכים ושהיא תתמסמס כל הזמן, מבוצעת באמצעות מס הכנסה שלילי. למחוקק אין את האומץ לעשות את הצעדים הנדרשים עד הסוף.
ג. "החוק אין עוני בישראל" יקבע שתושלם הכנסתה וכוח הקניה של כל משפחה בישראל מעל קו העוני. מעצם ההגדרה הסכום יתעדכן באופן שוטף ובאופן אוטומטי לפי עלות סל המוצרים שיוגדר ויעודכן כל הזמן.
ד. החוק ייתר שורה ארוכה של חוקי רווחה לכאורה, תקנות, תמיכות, קיצבאות וים של גופים ומוסדות האמונים לבצע אותם. יהיו מיותרים קצבאות הזקנה, קצבאות שאירים, דמי אבטלה, קצבאות ילדים, סובסידיות לנצרך או למצרך וכו'. כל הדברים האלו ישוקללו וימצאו ביטוי ותשובה בחוק "אין עוני בישראל". חוק כזה יתרום רבות להגדלת הסקטור היצרני ולייעול של המשק.
ה. ביטול המוסדות והפונקציות שקיימות היום כדי לתת מענה לתמיכות והקצבאות הרבות המשולמות היום, יחסוך כסף רב למדינה ויאפשר להעביר את האנשים המטפלים בכך מהשירותים לסקטור היצרני.
ו. זה לא מוסרי, לא נכון חברתית ולא נכון מבחינת החוסן הלאומי שיהיו עניים בישראל. המצב הגרוע ביותר הוא נחלתם של הזקנים. כולם מדברים על הילדים שיש להם הורים שיכולים לדאוג להם. כולם מדברים על הזוגות הצעירים שכוחם עדיין במותניהם ויש להם סיכוי בהשקעת מאמץ מתאים לשפר את מצבם. הזקנים הם חסרי אונים ובתרבות הקיימת בישראל, בעיקר בתרבות החילונית הם נשארים מאחור מופקרים ואין מי שידאג להם.
ז. לפי החוק המוצע, תושלם הכנסתם של כל אזרחי ישראל להכנסה שהיא מעל קו העוני.
ח. החוק המוצע יפתור את הבעיה של כולם משפחות, בודדים, ילדים וזקנים, חד הוריות, אזרחים מכל הסוגים והמינים. לא יהיה צורך בריבוי הטבות וקצבאות שאי אפשר לזכור את שמם ואף אחד לא יודע מה קיים ומה מגיע לו.
ט. לחוק אין עוני בישראל צריכים להילוות חוקים נוספים הנוגעים למי שינצל לרעה את החוק ולא יצהיר על הכנסותיו האמיתיות. הענישה צריכה להיות דרקונית כדי להרתיע ולמנוע את ניצול החוק לרעה.

3. צדק חברתי.

א. תקציר: צדק חברתי הוא אינטרס לאומי. צדק חברתי- (כולם תורמים וכולם נהנים מפירות התרומה בצורה שווה), יושג רק בשיטה שבה כל מי שכשיר יישא בנטל ומי שאינו כשיר ייהנה מחוק רווחה אמיתי. מימוש חוק כזה מחייב מהפך בחשיבה, ויצירת מקורות כספיים על ידי הגדלת "העוגה הלאומית"
ב. צדק חברתי הוא הגורם מס' 1 להגדלת החוסן הלאומי, הגדלת הנכונות לתרום לכלל ומניעת הרגשת קיפוח.
ג. צדק חברתי יכול להתקיים רק כאשר כל אזרחי המדינה נושאים בנטל וכל אזרחי המדינה נהנים בצורה שווה מפרי מאמציהם.
ד. ללא הבנה מה זו מדינה, אין סיכוי שנגיע לצדק חברתי. המדינה זה אנחנו. אנחנו יכולים ליהנות רק מהפירות של המאמצים של כולנו וחייבת להיות חלוקה שוויונית.
ה. צדק חברתי במדינה נורמאלית, צריך לכלול גם הבנה סוציאלית שאסור להפקיר, ושחייבים לתמוך בחלשים שאינם מסוגלים לתרום למדינה כמו כולם.
ו. צדק חברתי, מחייב את כולם שלא לאפשר לפרזיטים לנצל את כולנו.
ז. אני מאושר מהמחאה שהתעוררה שמצביעה על בעיות אמיתיות שצריך לפתור אותן. מהקמת המדינה ועד היום לא קרה כדבר הזה. נראה היה שהציבור בישראל הוא הכי אדיש בעולם. המחאה החברתית, יוצרת הזדמנות פז, ולא ברור מתי תחזור הזדמנות כזו, לפרק את השיטה הקיימת, ולעבור לשיטה חדשה שתבטיח צדק חברתי ללא הגבלת זמן.
ח. ישנם דברים, שאי אפשר לאנוס אותם להתבצע, אם לא יוצרים את השיטה, הדרך והמוטיבציה שתבטיח את ביצועם. כפי שאומר הפתגם "שאפשר להכריח את הסוס לבוא אל השוקת, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות".
ט. מארגני המחאה היום, נוהגים בפקחות כאשר הם מצהירים שזה לא תפקידם לפתור את הבעיות או להציע רעיונות לפתרונם, דבר שהיה מכניס אותם למלכודת של מיקוח על סעיפים ופרטים. הם מעבירים את הכדור לממשלה, כדי שהממשלה תתפתל בהעלאת רעיונות.
י. פיקחות זאת, אליה וקוץ בה. כל הישג שהם ישיגו, יבוא על חשבון אחרים חלשים יותר שאינם יכולים להשפיע ולהתנגד. עד כמה שהם מהווים קבוצה ענקית, הם לא כל אזרחי המדינה. יש כאלה שמתנגדים להם ולדרישותיהם. חלק מדרישותיהם שהמדינה תיתן להם מתנות יבוא על חשבון אחרים, ובוודאי על חשבון הדורות הבאים.
יא. כפי שאמרתי, אני רואה בצורה חיובית ביותר את המחאה שקמה. אבל אני לא רואה הבדל בין הכוח האדיר הנובע מגודלה של קבוצת מחאת האוהלים, שבאה בדרישות לקבל דברים שונים, לבין כל קבוצה אחרת שמנצלת את כוחה. יהיה הבדל בינה לבין קבוצות אחרות, רק אם ישכילו להציע הצעות, שיראו על יצירת מקורות לממן את הצדק החברתי שהם דורשים. אני בטוח שרבים מהם עובדים במשרדי ממשלה וברשויותיה שאת רובן צריך לסגור. אני רוצה לראות שבשם הצדק החברתי שהם דורשים הם יהיו מוכנים לשלם את המחיר ואולי להיות מובטלים עד שיקלטו במקומות עבודה חדשים ונדרשים.
יב. כפי שזה נראה כרגע, הם אינם שונים מעובדי חברת החשמל שמנצלים את כוחם וסוגרים את השלטר, הם אינם שונים מהמפלגות הדתיות שמנצלות את כוחן, ולא מעובדי שדות התעופה, תעשייה אווירית ועוד ארגונים חזקים אחרים.
יג. הרבה פעמים אני שומע טענות של עובדים שאומרים "אנחנו בנינו את המפעל". הטייקונים מתעשרים על חשבוננו. זה לא נכון וסתם שטויות. היזמים והטייקונים יוצרים את מקומות העבודה. העובדים עובדים במקומות העבודה שהקימו הטייקונים ומתפרנסים מהם. המצב דומה לשאלה, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת. בלי ביצה אין תרנגולת ובלי תרנגולת אין ביצה. המסקנה והעובדות הן שיש פה צורך הדדי. אי אפשר בלי יזמים וטייקונים ואי אפשר בלי עובדים.
יד. אני לא ראיתי עובדים שתומכים במעסיקים שלהם כאשר הם מסתבכים כספית. עובד שקיבל את שכרו, אף אחד לא יוכל לקחת אותו ממנו גם אם המפעל בו עבד פשט את הרגל. ואילו המעסיק שלו, הטייקון שלו, יישאר רק עם חובות ובחלק גדול מהמקרים יאבד את כל נכסיו, ביתו, משפחתו ולעיתים גם את חייו.
טו. אנשים מדברים על קפיטליזם חזירי ובצדק. הקפיטליזם החזירי לא קורה בגלל היזמים וגם לא בגלל הטייקונים. הוא קיים בגלל שהשיטה הקיימת היום מאפשרת ליזמים והטייקונים לחטוף כמעט כאוות נפשם.
טז. כדי למנוע קפיטליזם חזירי, צריך לעקור מהשורש את הקשר בין הון לשלטון. צריך לרסק מונופולים וקרטלים. רק תחרות אמיתית תוריד את המחירים ולא תאפשר לקפיטליזם חזירי להתפתח.
יז. הרוח הנושבת כרגע אצל המפגינים, היא תפוס כפי יכולתך. אם השיטה בישראל לא תשתנה, המצב לא ישתפר אלא יורע. הדיבורים על סוציאליזם כפיתרון אלו סתם דיבורים בעלמא. ראו מה קרה לאחרונה אחרי ההפגנות בספרד, יוון ואזרחיה העצלנים, ומה קורה בצרפת ובאיטליה אחרי שהציבור שם השיג הטבות סוציאליות. הן נמצאות בפשיטת רגל ומאיימות על הכלכלה של כל העולם. אין אפילו צורך להזכיר את נפילת כל הגוש הקומוניסטי.
יח. נוסחה להשגת צדק חברתי צריכה להיות מבוססת על הנחות יסוד נכונות.
1. יהיה צדק חברתי רק אם יהיה שוויון בתרומה של כל אזרחי המדינה ובתמורה שיקבלו כל אזרחי המדינה.
2. חייבים להגדיל את המקורות הכספיים של המדינה מכיוון שלאנשים רעבים קשה להתחלק בצורה שוויונית.
3. בני האדם מונעים בעיקר על ידי הרגש ומעטים על ידי ההיגיון.
4. חייב להיות שוויון בין כולם מכיוון שאנשים מקופחים הם ממורמרים ולא ישתפו פעולה עם המערכת. אי שוויון פוגע בצורה קשה בחוסן הלאומי.
5. בני האדם שונים אחד מהשני להבדיל מדבורים ונמלים.
6. נמלים ודבורים מתוכנתים בגנים שלהם, לעשות את העבודה ביעילות מירבית, למען הכלל. בני אדם לא.
7. לא לכל בן אדם יש את אותם הכישורים ואת אותן היכולות.
8. בני האדם רוצים לקבל תמורה לפי יכולתם האישית ותרומתם. גם עצמאים וגם שכירים.
9. לבני האדם לא אכפת להיות פרזיטים ולחיות אחד על חשבון השני.
10. (בני האדם לא יכולים להקים אפילו קיבוץ שיחזיק מעמד הרבה דורות מכיוון שהם לא בנויים לחיי שיתוף מלאים ומושלמים והם לא מסוגלים לקיים לאורך זמן את האימרה " שלי שלך ושלך שלי").
11. בני האדם צריכים חוקים ואכיפת החוקים מכיוון שאין להם משמעת עצמית והם אגואיסטים.
12. בני האדם האגואיסטים יצדדו ויתמכו בכל רעיון המקדם את טובתם האישית גם על חשבון הכלל , גם אם הם חושבים ומאמינים אחרת.
13. לא כל בני האדם מוכנים לציית לכללים מוסכמים ולא אכפת להם לדרוך על אחרים.
14. בני האדם הם יצורים חושבים ותמיד יחפשו דרך למצוא פרצות ולנצל חוקים וכללים לטובתם.
15. לבני האדם יש זיכרון קצר וקשה להם להיות עיקביים.
16. בני האדם לא אוהבים לקחת אחריות למעשיהם ורובם יחפשו אשמים בכישלונותיהם. "הרצפה עקומה" "הכביש אשם" רק לא הם.
יט. כדי להשיג צדק חברתי צריך לשנות את השיטה כך שהיא תבטיח את הדברים הבאים:
1. להפטר מהפרזיטים שרוכבים על הגב של כולנו, ולאלץ את כולם לעבוד. הדתיים שאינם עובדים, הכפילויות במוסדות הממשלתיים והעירוניים, ביטול ארגונים ומוסדות שרק דואגים לזכות הקיום של עצמם. ביטול כל הכפילויות הקיימות במשק.
2. איחוד כל שלטונות המס, ביטוח לאומי והרשות לניירות ערך.
3. העברת כל העובדים המיותרים מהשירותים לסקטור היצרני. לדאוג שבסקטור היצרני יהיו לפחות 80% מכוח העבודה, ובשירותים לא יותר מ 20%.
4. לתמוך בכל דבר שיגדיל את התוצר הלאומי הגולמי- "העוגה הלאומית".
5. לתמוך בכל דבר שיגדיל את היעילות במשק ובמקומות העבודה.
6. להתנגד לפתרונות המהווים טלאי על טלאי בכלכלה הישראלית ולצעדים מלאכותיים שפותרים בעיה אחת אבל יוצרים בעיה אחרת.
7. להתנגד לכל חוק, מוסד ופעילות שיוצרים מוטיבציה לבזבוז במקום מוטיבציה לייעול.
8. להתנגד לכל פעילות כלכלית ישירה של המדינה כמו חברות כלכליות ממשלתיות ושל הרשויות המקומיות שלעולם לא תהיה להם הצדקה כלכלית מכיוון שאף אחד שם לא מסכן את כספו.
9. לעודד יוזמה פרטית שהוכח שרק היא מסוגלת להיות יעילה ורווחית מכיוון ששם אנשים פרטיים מסכנים את כספם והם רוצים להרוויח ולכן הם יעילים.
10. להבין ולהסכים שמפעלים קמים והם יקומו רק אם ליזמים יהיה כדאי להקים אותם.
11. להסכים לכל חוק שימנע שחיתות ויחסי הון שלטון.
12. לתמוך בפתיחת השוק לתחרות בכל התחומים. רק זה יגרום להוזלת מחירים וימנע את הקפיטליזם החזירי.
13. כל אחד צריך להסכים שגם הוא עלול להיפגע באופן זמני בתהליך הכרוך במעבר מהשיטה הישנה לשיטה חדשה.
14. כולם צריכים להבין שהמדינה היא אנחנו ומה שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים לייצר.
15. צריך לוותר על עבודות יזומות ועל עבודות עתירות כוח אדם שיש בהן הכנסה שנתית נמוכה לעובד. כולם צריכים להסכים, להבין ולתרום להקמת מפעלים ועסקים עתירי טכנולוגיה ואוטומציה עם הכנסה שנתית גבוהה לכל עובד.
כ. אם תהיה אמנה לאומית והסכמה שמבטלים את כל הפונקציות הכפולות הקיימות במוסדות הממשלתיים, הרשויות המקומיות ובכלל במדינה, אז אפשר יהיה להגדיל את הכוח היצרני ב 50%. הגדלת היעילות והקטנת מעורבות ממשלתית יכולה להכפיל את ההכנסות. התוצאה יכולה להיות הגדלת הכלכלה פי 3.
כא. רק הגדלת הכלכלה תוכל לממן צדק חברתי מכיוון שיהיה לכולם. קודם כל לזקנים שאנחנו היהודים הפקרנו אותם, אחר כך לחלשים ויהיה מספיק גם לכל השאר.
כב. הגדלת הכלכלה תגדיל את הכנסות המדינה ואז אפשר יהיה להגיע למדינת רווחה אמיתית שתספק את הצרכים של האזרחים, תשפר את רמת החיים ותקטין את נטל המס שמעיק על כולם.
כג. אם מנתחים נכון את אופי האדם ואת המשמעות של צדק חברתי, אז אין בעיה ליצור את הנוסחה הטבעית וההגיונית שתממש את היעד של צדק חברתי.

4. הגדלת העוגה הלאומית- כלכלה ומשק לאומי.

א. תקציר: הגדלת "העוגה הלאומית" על ידי הגדלת הסקטור היצרני על חשבון סקטור השירותים מ 45% ל 80% וביטול פונקציות כפולות ברשויות המדינה. ייעול המשק על ידי "ניהול על" ממשלתי בלבד ללא מעורבות ממשלתית בביצוע ויצירת תחרות אמיתית במשק.
ב. הגדלת "העוגה הלאומית", תצריך שורה של חוקים חדשים שחייבים לבצע את כולם מכיוון שהם שזורים אחד בשני. הדבר יאפשר את יישום תוכנית הרווחה והקטנת נטל המס בישראל.
ג. אני לא מתוסכל ולא פסימי באופי שלי. אני יודע מה אני רוצה ואני יודע איך לחתור להשיג את מה שאני רוצה בכל הקשור אלי ולמשפחתי. כאדם עם ראייה היסטורית וחתירה לעתיד, אני כן מתוסכל מההתנהלות של המדינה במספר נושאים ובעיקר בנושאים כלכליים וביטחוניים.
ד. אותי כן מעניין מה יהיה בעתיד ומה יהיה עתיד ילדי ונכדי ומשפחתי המורחבת-עם ישראל.
ה. אני משוכנע שמנהיגים עם אומץ יוכלו לעשות שינויים דרסטיים מתבקשים. אני זוכר את התוכנית הכלכלית של שר האוצר ז"ל יצחק הורוביץ שהעז לומר לציבור את האמת אין לי כסף- הקופה ריקה. מבלי להתייחס לתוכנית הכלכלית לגופה, היה לו גיבוי מלא מהציבור שראה אדם ישר שאומר את האמת ואומר להדק את החגורה כרגע כדי שאפשר יהיה לשפר את המצב בעתיד. הציבור הסכים לעבור תקופה קשה מכיוון שנתנו לו תקוות לעתיד טוב יותר. מהציבור הוא קיבל גיבוי אך לא מחבריו לממשלה שהכשילו אותו ואת התוכנית בגלל שיקולים פוליטיים צרים וקצרי טווח.
ו. יגאל הורוביץ ז"ל היה שר אוצר ישר שאמר אין לי-הקופה ריקה. הוא הציג תוכנית כלכלית שמימושה היה כרוך בכך שהציבור יסבול תקופה מסוימת אבל בסוף התהליך המצב של כולם ישתפר. הוא נתן תקווה לעתיד. הציבור שהאמין בו וביושרו ובכוונותיו הטובות תמך בו ונתן לו גיבוי. מי שהכשיל אותו ולא נתן לו גיבוי הם חבריו הפוליטיקאים בגלל שיקולים פוליטיים צרים.
ז. בנימין נתניהו, בקדנציה הקודמת שלו כשר אוצר, עשה צעדים לא פופולאריים שהצילו את המשק ממפולת דומה למה שצפוי היום ליוון, ספרד,צרפת ואיטליה. נתניהו הוריד את החוב החיצוני בלמעלה מ 25%. עם עוד קצת סבלנות של חבריו הפוליטיקאים. אפשר היה לחסל את החוב החיצוני לגמרי.
ח. החוב החיצוני מצריך תשלום ריביות בסכומים שהיו פותרים את כל בעיות הרווחה בישראל.
ט. אני לא מכיר מפעל נורמאלי שלוקח הלוואות ללא גבול רק כדי להתקיים. מפעל לוקח הלוואה לצורך פרויקט ופיתוח שצריכים לתת פירות שיכסו את ההלוואות וימשיכו לתת רווחים.
י. המדינה צריכה לקחת הלוואות רק לפרויקטים לאומיים שיתנו פירות ויכסו את ההלוואות וימשיכו לשפר את הכלכלה הישראלית ולהעלות את רמת החיים. ישנן כמובן הלוואות חריגות שהמדינה צריכה לקחת אך הן צריכות להיות המיעוט וצריך לפעול להחזירן בהקדם האפשרי ולא לקבוע נורמה שבה אנחנו חיים בהווה על חשבון העתיד.
יא. כפי שאמרתי לפני כן, צריך לקצץ בהוצאות מיותרות ובעיקר להגדיל את ההכנסות דהיינו את "העוגה הלאומית".
יב. חוק "אין עוני בישראל", למרות עלותו, יגרום לחיסכון ממשלתי ניכר מכיוון שהוא ייתר את הצורך בהרבה פונקציות הקיימות היום שעולות הרבה כסף למדינה. ביטוח לאומי לא יתעסק עם דמי אבטלה, קיצבאות זקנה, השלמת הכנסה וכדומה. יהיו מיותרים כל האנשים והמחלקות במשרדים השונים שמטפלים בסובסידיות, קיצבאות ילדים ועוד הרבה חוקים סוציאליים מעוותים.
יג. אני מאמין באמת ובתמים שאפשר להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי לא ב30% אלא ב 300% פי 3.
יד. ביטול מנגנונים ממשלתיים מנופחים והעברת עובדים משם לסקטור היצרני יכול להגדיל את הסקטור היצרני ב 50%.
טו. הכוון ממשלתי מתאים ארוך טווח, יוזמה חופשית באמת וייעול הסקטור היצרני יעשה את השאר.
טז. אין שום סיבה אובייקטיבית אמיתית שתמנע אפשרות כזאת. יש בישראל כוח אדם מהטובים בעולם, יש גמישות, פתיחות, כושר הסתגלות, כושר אלתור, כושר המצאה, מהירות תגובה שאין כמוה בעולם ועוד מעלות טובות, ובנוסף ריכוז טכנולוגיות כולל טכנולוגיות מתקדמות שאין להם אח ורע בשום מקום בעולם על שטח כל כך קטן.
יז. יש כמובן גם בעיות שהזמן הניסיון והחינוך יתקנו אותם כמו האלתור שאולי נעשה במינון גבוה מדי.
יח. תוכניות ארוכות טווח ועקביות כלכלית יעזרו להגדיל את "העוגה הלאומית" בצורה משמעותית.
יט. כל תעשייה בעולם מתחרה אחת בשנייה במחיר המוצרים שהיא מייצרת. עלות המוצרים תלויה בעלות החומרים, תשומות הייצור, עלות עבודה אנרגיה, שכירות וכו'.
כ. כדי לאפשר כושר תחרות לתעשייה הישראלית צריך לשמור על תנאי תחרות מאוזנים ולא למסות את המרכיבים שהוזכרו לעיל כך, שמחירם יהיה גבוה ממחירם בשווקים בהם אנחנו מתחרים.
כא. אין שום סיבה בעולם שההכנסה לנפש במדינת ישראל לא תהיה מהגבוהות בעולם או הגבוהה בעולם.
כב. הגדלת "העוגה הלאומית" בצורה משמעותית, תביא אותנו למצב שיהיה מספיק כסף לחינוך, לביטחון, לבריאות, להגדלת הכלכלה למימון "חוק אין עוני בישראל" שיכסה את כל ההטבות הסוציאליות, להורדת גובה המיסים ולהעלאת רמת החיים ואיכות החיים בישראל.
כג. אסור למדינה לתמוך בעסקים כושלים ולא משנה מה גודלם. השיקול שלא יהיו מובטלים, ולחץ מארגוני העובדים לא צריך להשפיע על החלטות הממשלה מכיוון שכניעה ללחץ תהיה פתרון לטווח קצר שיגרום לבזבוז כספי ציבור ולא יפתור את הבעיות לטווח הארוך. אם ישנם מפעלים כושלים שאינם מסוגלים להתחרות או שהם מייצרים מוצרים שאינם נדרשים עדיף שיסגרו והעובדים שיפלטו יהיו מובטלים זמן מה עד שיוקמו מפעלים חדשים עם מוצרים נדרשים שהם מתאימים לתעשייה הישראלית.
כד. אפשר לראות דוגמאות למפעלי הטכסטיל כולל מפעלי אתא. כל המלחמות להציל אותם עלו כסף ולא פתרו את הבעיה. אני לא מכיר ישראלי שיהיה מוכן לתמוך במפעל כמו אתא על ידי כך שישלם על חולצה 200 ₪ במקום 50 ₪.
כה. התפלאתי לקרוא לפני כשנתיים בספר לימוד על התעשייה בתל אביב שבו דובר על תעשיית הנעליים. מישהו נרדם בשמירה. בשנת 2008 מלמדים את ילדי ישראל שאחת התעשיות העיקריות בתל אביב היא תעשיית הנעליים.
כו. אסור למדינה לעודד תעשיות שהן עתירות כוח אדם. היכולת להגדיל את העוגה הלאומית תלויה בתעשייה שפועלת בתחומים שבהם ההכנסה השנתית לעובד גבוהה ככל האפשר. מדובר בדרך כלל במפעלי הייטק או מפעלים עתירי השקעה ואוטומציה.
כז. מי שמבקש להקים מפעל מאושר בתמיכה של מרכז ההשקעות, צריך למלא טופס תשקיף הכולל תחזית לגבי מספר העובדים שייווספו כתוצאה ממימוש תוכנית ההשקעות. מרכז ההשקעות מעדיף לאשר תוכניות שיצרו מקומות עבודה רבים ככל האפשר.
כח. נשמע טוב והגיוני. אבל מה זה מעניין אותם כמה מקומות עבודה ייווספו? למה לא מעניין אותם קודם כל שההכנסה לעובד תהיה גבוהה ככל האפשר? למה לא מעניין אותם קודם כל התרומה להכנסות המדינה? כפי הנראה חלק מהרעיונות הקומוניסטיים נשארו בטפסים ובשיקולים של מרכז ההשקעות.
כט. מובטלים, הם מאגר כוח אדם זול באופן זמני, שמאפשר למשק נורמאלי להקים מפעלים חדשים למוצרים נדרשים, שיכולים להגדיל את "העוגה הלאומית". הקמת מפעלים חדשים עם הכנסה גבוהה עובד, מגדילה את העוגה הלאומית ומקטינה או מחסלת את מאגר המובטלים הזמני. בתהליך כזה, הביקוש שנוצר לעובדים מגדיל את שכרם. אי אפשר להימנע מהמחזוריות של האטה בכלכלה שגורמת לאבטלה ומאגר מובטלים, מפעלים חדשים שקולטים מובטלים ומקטינים את מאגר המובטלים, פרוספריטי בגלל הגדלת כוח הקניה שהתווסף מהמובטלים שנקלטו במפעלים והקטנת החששות של הציבור, ביקוש לעובדים בגלל הקטנת מאגר המובטלים, ושוב האטה בכלכלה בגלל סיבות עולמיות או סגירת מפעלים שמוצריהם לא נדרשים והם לא השכילו להיות מוכנים עם מוצרים חדשים וחוזר חלילה.
ל. צריך להיות נביא כדי לא לעבור את המחזוריות הזאת ולהיות כל הזמן בפרוספריטי.
לא. אי אפשר להיות נביא אבל אפשר להיות חכם כדי להגדיל ככל האפשר את מרווח הזמן בין השיא לשפל ולקצר את תקופות השפל ככל האפשר. צריך גם חוכמה וגם לא להיכנע ללחצים מכל הנשמות הטובות שמסביב.
לב. המדינה צריכה לעודד מפעלים קטנים שהם נותני השירותים למפעלים הגדולים. היתרון של מפעלים קטנים הוא בכך שהם בעלי Over Head נמוך, הם יעילים וגמישים הרבה יותר מהמפעלים הגדולים. קיומם משפר את כושר התחרות של המפעלים הגדולים.

5. מדינת רווחה וחוקים סוציאליים.

א. תקציר: הנוסחה למדינת רווחה היא "ניהול על" והכוונה ממשלתית ללא מעורבות ממשלתית בביצוע. חוק רווחה אמיתי "אין עוני בישראל". כלכלה חופשית סופר קפיטליסטית שרק היא תוכל לממן את חוק הרווחה. ביטול כפילות במנגנונים ממשלתיים והגדלת הסקטור היצרני ל 80% מכוח העבודה בישראל שיגדילו את "העוגה הלאומית" פי 3.
ב. אם רוצים להגדיל את העוגה הלאומית פי 3, חייבים לבצע את כל מרכיבי התוכנית בכללותם מכיוון שהם תלויים ושזורים אחד בשני. ביצוע חלק מהתכנית לא יצלח והמסקנה תהיה שהתכנית לא טובה ( זו המסקנה שמגיעים כאשר יש תכנית טובה והיישום והביצוע גרועים ) ביצוע חלקי הוא ביצוע גרוע. הדבר דומה למכונה שחסר בה חלק כמו מכונית שכל מרכיביה קיימים וחסרה רק משאבת דלק, המכונית לא תיסע.
ג. חקיקת חוק אין עוני בישראל, מחייבת יצירת מקורות מימון-דהיינו הגדלת "העוגה הלאומית" והכנסות המדינה. אחרת מימון חוק כזה יבוא על חשבון צרכים אחרים.
ד. המחוקק מחוקק חוקים סוציאליים וחוקים שקשורים לרווחה, מתוך כוונה טובה להיטיב עם האזרחים.
ה. הצרה היא שחוקים מסוג זה הקיימים בישראל, הם חוקים מלאכותיים מכיוון שהם לא מסוגלים להיות חוקים סלקטיביים שיעזרו אך ורק למי שזקוק לסיוע ולא למי שאינו צריך סיוע.
ו. בגלל שהחוקים הללו חלים בדרך כלל על כל האוכלוסייה כולל אלו שאינם זקוקים לסיוע, אז ההוצאה של המדינה ביישום חוקים אלו היא הוצאה גדולה יותר מאשר אם הסיוע היה ניתן אך ורק למי שזקוק לסיוע.
ז. אם הסכומים שמשמשים לסיוע לאלו שאינם נזקקים היו משמשים אך ורק למי שזקוק לסיוע, אזי היה יותר כסף כדי לסייע לנזקקים האמיתיים בצורה יותר מסיבית ויותר רחבה.
ח. החוקים הסוציאליים המלאכותיים האלו כמו קצבאות ילדים, סובסידיות למוצרי מזון ותחבורה וכדומה, מגיעים גם אל מי שאין לו בעיה לשלם כרטיס אוטובוס או לשלם על לחם.
ט. לפני כמה עשרות שנים כאשר הסובסידיה לקמח הייתה גדולה מאד, יצאו משאיות מלאות בביסקוויטים מבית החרושת פרומין (זכרונו לברכה) בקרית אריה פתח תקווה ונסעו לירדן ונמכרו שם במחיר נמוך יותר ממחיר הלחם שהיה בירדן באותה העת.
י. זו דוגמא לחוק מלאכותי. מדוע לשם שמיים אנחנו צריכים לסבסד את האויב שלנו לשעבר ירדן?
יא. המדינה תהיה מדינת רווחה אמיתית עם ערבות הדדית רק עם חוק "אין עוני בישראל". מכיוון שמעצם הגדרת החוק לא יכולה להיות זחילה והרעה במצבם של החלשים שהכנסתם וכוח הקנייה שלהם יעודכנו באופן אוטומטי מעל קו העוני.
יב. המחאה הציבורית הקיימת היום שנקראת מחאת האוהלים, היא מחאה מוצדקת ומצביעה על מצוקה אמיתית. אנשים חיים עם הרגשות שלא תמיד באים לידי ביטוי בצורה הגיונית. הבעיה הגדולה יותר, שאף אחד לא בא עם פתרונות אלא רק מציג בעיות ורוצה פתרונות היום.
יג. הפתרונות המוצעים היום לבעיית הדיור לא ישפיעו באופן מיידי או יגרמו למדינה להתפרק מנכסיה אם תתקבל ההצעה שהמינהל יחלק קרקעות בחינם.
יד. אין ספק שסדר העדיפויות שקיים היום הוא מעוות וחלוקת הקיים אינה מתבצעת בצורה שוויונית. "כל דאלים גבר" החזקים לוקחים על חשבון החלשים. הפרזיטים מוצצים מאלו שעובדים ומנצלים את החוקים, ההטבות, החוקים הסוציאליים והדמוקרטיה עד תום וללא סנטימנטים. בנוסף לכך השחיתות, המוסדות והארגונים המיותרים גורמים לכך שפחות מ 50% מאזרחי המדינה נושאים את כל המדינה על הכתפיים.
טו. לתוכנית כוללת הגיונית ואמיתית יהיו הרבה נוגדנים ומתנגדים מכיוון שרבים הנהנים היום מהשיטה יפסידו בטווח הקצר. אבל כולם ירוויחו בטווח הארוך.
טז. מנהיג עם אומץ וחזון, צריך לדעת להעביר מסר כזה לציבור. אני משוכנע שפרסום מכתב מסוג זה בציבור יהיה מובן לרבים וגם ההיגיון שבו. תנו לציבור תקווה לעתיד ואמונה בדרך ותקבלו את תמיכת רוב הציבור. הציבור יהיה מוכן לסבול כמה שנים אם ידע ויאמין שבסוף התהליך מצבו ישתפר כמובטח. גלו אחריות והתעלמו מחבריכם שלא יתמכו ואפילו ינסו להכשיל.

6. השלטון.

א. תקציר: שלטון טוב הוא שלטון שדואג לטובת העם ורווחתו, להעלאת רמת החיים של כולם, ולא לטובת המנגנונים הפוליטיים "והמקורבים". שלטון שיודע ליצור נוסחה מנצחת. חוקים שייצרו מוטיבציה להגביר את החוסן והביטחון הלאומי, ושיטה כלכלית שתגביר את היעילות ואת "העוגה הלאומית", שהיא הבסיס למימון חוק סוציאלי אמיתי "אין עוני בישראל".
ב. השלטון אמור לשלוט. השלטון אמור לתכנן לטווח ארוך לקבוע מטרות, ולכוון את השוק אל אותן מטרות.
ג. ישנם דברים שאני מגדיר אותם חוקי טבע.
1. השלטון והממסד לא יצליחו לעולם בטווח הארוך לנהל עסקים.
2. אין שם אנשים שמסכנים כסף שלהם.
3. מנהל גדול הוא כזה שחולש על תקציבים גדולים והרבה עובדים. נוצרת מוטיבציה טבעית לחוסר יעילות ובזבוז.
4. הדבר נכון לגבי הממשלה ומוסדותיה וגם לגבי הרשויות המקומיות.
5. אפשר היה לראות דוגמאות כאלו בכל התעשיות הביטחוניות עד שנעשה שינוי והן אולצו לעבוד לפי יחידות רווח.
ד. כפי שנאמר השלטון צריך להתמקד בתכנון, בהכוון של השוק, "בניהול על" הכולל מעקב ופיקוח על ביצוע התוכניות ועל נותני השירותים.
ה. תפקידו של השלטון לתכנן פרויקטים לאומיים אבל בשום אופן לא להיות מעורב בביצוע. אפילו בארצות הברית, החליטו שמעבורות החלל החדשות לא ייבנו על ידי נאס"א אלא על ידי הסקטור הפרטי.
ו. עדיף שהמדינה לא תתעסק בשום אופן בביצוע ולא תסכן כספי ציבור אלא תשאיר את לקיחת הסיכונים לסקטור הפרטי כפי שמקובל בחיפושי נפט וגז ויש לכך דוגמאות בכל העולם כולל בישראל.
ז. צריך לסגור את כל החברות הכלכליות של הרשויות המקומיות והעיריות. קיומן מהווה עקיפה של החוק שלרשויות המקומיות והעיריות אסור לקיים פעילות עסקית.
ח. הרוב המכריע של השירותים במדינה צריכים להתבצע ולעבור לסקטור הפרטי כולל כל השירותים של הרשויות המקומיות והעיריות כולל פינוי אשפה. ישנם חריגים בודדים שהיעילות והשיקולים הכספיים אינם הראשונים במעלה, דברים הקשורים לביטחון, מוצרים חיוניים, ישובי ספר, שירות בתי הסוהר ועוד מספר דברים שאתייחס אליהם בנפרד.
ט. יש ניסיון רע עם חלק מהשירותים שהופרטו. אפשר להגיע למסקנה שאסור להפריט.מסקנה כזו תהיה מוטעית.
י. המדינה צריכה לפרסם מכרזים ולמכור זיכיונות למתן שירותים לציבור.
1. ההצלחה תלויה ביישום. יישום לא נכון ייתן תוצאות לא טובות והמסקנה תהיה שאסור להפריט.
2. יישום נכון אומר מפרט מפורט של השירותים. הסכם דרקוני שהמדינה יכולה מהיום להיום לסלק זכיין שלא נותן את השירות כמחויב.
3. כל הזכיינים בתחום שירותים מסוים יתחייבו להרחיב את השירותים במידת הצורך כדי למלא מקום של זכיין שסולק.
4. תפקידה של המדינה לעקוב ולפקח אחר מתן השירותים. המפקחים צריכים להתחלף לאחר פרקי זמן מוגדרים וקצובים כדי למנוע שחיתות.
5. תפקידה של המדינה לעקוב ולעדכן את המפרט לפי הצורך.
יא. תפקיד הכנסת העיקרי הוא לייצג את רצון העם ותפקידו של כל חבר כנסת לייצג את בוחריו. חברי הכנסת צריכים ליזום חוקים שיממשו את חובתם לבוחריהם. את הביצוע, שישאירו למומחים ולבעלי מקצוע.

7. יומרה.

א. אני מודע לכך שזה נראה מאד יומרני שאני (מי אני בכלל) בא עם תפישת עולם בנושאים שונים ואני משוכנע בדברי. באיזה זכות ועל סמך מה אני נותן עצות.
ב. בארה"ב המצב היום גרוע, למרות המומחים, האנליסטים, הפרופסורים הדוקטורים וכל השאר.
ג. פעמים רבות אמרתי שמי שיכול לנהל את המדינה טוב יותר היא כל עקרת בית שמנהלת את ביתה במיקרו. יש כסף- קונים. אין כסף- לא קונים.
ד. ברור שעקרונות ניהול בית לא מספיקים כדי לנהל מדינה, אבל שכל ישר היגיון וניסיון יכולים לשפר את הניהול.
ה. ארה"ב הגדולה, אין כמעט טעות שהיא לא עשתה בנושאים כלכליים וביטחון לאומי למרות כל המומחים היועצים וכו'. לא היה כמעט מקום בעולם שארה"ב הייתה מעורבת שלא נגמר רע. וייטנאם, קוריאה ומקומות נוספים רבים. בנושאים כלכליים היא עומדת היום בפני שוקת שבורה. ארה"ב הגדולה שבעבר כל העולם היה חייב לה כסף, חייבת היום לכל העולם והיא נמצאת לפני פשיטת רגל.

8. קצבאות ילדים.

א. תקציר: האם קצבאות הילדים גורמות לכך שלא יהיו בכלל ילדים עניים בישראל? התשובה היא לא!!!! רק חוק "אין עוני בישראל" יפתור את הבעיה.
ב. האם קצבאות הילדים ניתנות באמת לילדים? האם כולם זקוקים לקצבאות הילדים?
ג. קצבאות הילדים הם אחד השקרים המוסכמים הגדולים שקיימים בישראל. אין שום מנגנון שמבטיח שקצבאות הילדים המשולמות ישמשו רק לטובת הילדים. הקצבה פשוט משמשת כתוספת שכר למשפחות.
ד. חוק קצבאות הילדים, כפי שאפשר לראות בחוקים רבים בישראל, הוא חוק מלאכותי שבא להיטיב עם משפחות חלשות אבל משולם גם למי שיכול להסתדר בלעדיו.
ה. צריך לבטל את החוק הזה ולתת ביטוי לקצבאות הילדים בחוק אין עוני בישראל. אותו הדבר לגבי כל חוקי הקצבאות האחרים המיותרים, המלאכותיים והמעוותים.

9. שכר מינימום-גובה השכר.

א. האם שכר המינימום אינו מחטיא את מטרתו וגורע הרבה אנשים ממעגל העבודה? התשובה היא שהוא מחטיא את מטרתו ושוב התשובה היא "חוק אין עוני בישראל"
ב. במידה ויחוקק חוק אין עוני בישראל, אזי צריך לבטל את שכר המינימום.
ג. חוק שכר המינימום הוא "אליה וקוץ בה" הוא דבר מלאכותי ולא טבעי. מטרתו לדאוג לשכר מינימאלי לעובד. נשמע טוב. אבל החוק גורם לכך שהרבה אנשים שיש להם מגבלה כלשהי לא יקבלו עבודה מכיוון שהם "לא שווים את שכר המינימום" התוצאה היא שיהיו אנשים שיכולים לתרום את חלקם למשק על פי יכולותיהם ושכר המינימום יגרע אותם מכוח העבודה. מעבר לכך, אנשים כאלו ייפגעו מבחינה חברתית כמי שאין בהם צורך וכמי שנמצא מחוץ לגדר.
ד. גובה השכר שמשולם לעובדים הוא עניין של היצע וביקוש. ביקוש לעובדים מגדיל את גובה השכר וכך צריך להיות.
ה. בכלכלה ובשוק נורמאלי ובריא תמיד נוצר איזון. העובדים הם כוח הקניה שממנו יש הכנסות לעסקים. יש פה מעגל סגור. כאשר יש עבודה בשוק אז יש ביקוש לעובדים. הביקוש לעובדים מגדיל את שכרם ואת כוח הקניה שלהם. אם הם קונים יותר אז יש יותר עבודה והכנסות לעסקים. הגדלת כמות העבודה מצריכה הוספת עובדים. הוספת עובדים מגדילה את הביקוש לעובדים ואת שכרם וחוזר חלילה.
ו. התהליך יכול לעבוד גם בכיוון הפוך כאשר יש מיתון מלאכותי או כתוצאה מירידה בביקושים למוצרים מסוימים. אמורה להיווצר אבטלה זמנית עם מאגר כוח אדם זול באופן זמני שבעזרתו אפשר להקים עסקים חדשים בתחומים שיש להם דרישה גורמים לכך שהשוק יתרומם שוב כדי להגדיל שוב את "העוגה הלאומית". זהו תהליך טבעי ונורמאלי. שוק נורמאלי ובריא יתאושש מהר. ניסיונות מלאכותיים לטפל בתהליכים כאלו יהיו פתרונות לטווח קצר ויקטינו את "העוגה הלאומית".

10. מיסים.

א. תקציר: מס פרוגרסיבי אמור להיות סוציאלי והוא בא לפתור בעיות רווחה. כטבעו של חוק מלאכותי, הוא פותר בעיה אחת אבל יוצר הרבה בעיות אחרות. הפתרון הוא חוקים טבעיים שיפתרו את הבעיות שלשמן חוקקו ולא יצרו בעיות בנושאים אחרים. הפתרון הסוציאלי הוא "חוק אין עוני בישראל" שמבטיח הכנסה וכוח קניה מעל קו העוני לכל אזרחי ישראל כולל אלה שעבורם יש מס פרוגרסיבי.
ב. יש לבטל את מדרגות המס ואת המס הפרוגרסיבי ולקבוע מס אחיד של כ 20-25% מהאגורה הראשונה. אם תוגדל "העוגה הלאומית", אז יוכל המס האחיד לרדת הרבה מתחת ל 20%.
ג. מס פרוגרסיבי נראה לכאורה אמצעי סוציאלי אבל הוא מלאכותי ולא טבעי ויוצר שיקולים זרים אצל שכירים ומעסיקים.
ד. מעסיקים לא יחפשו קומבינציות לשלם שכר נמוך שאינו חייב במס ואת היתרה לשלם מתחת לשולחן או לתת הטבות במקום הגדלת השכר. גם שכירים לא יחפשו קומבינציות.
ה. חוק אין עוני בישראל מייתר את המס הפרוגרסיבי מכיוון שהוא דואג להשלים את ההכנסה וכוח הקניה של כולם מעל קו העוני.
ו. מס החברות צריך להיות גבוה במעט מהמס על שכר כדי ליצור מוטיבציה למשוך משכורות ולשלם את המס בשוטף.
ז. הגדלת גבית תשלומי המס על השכר תקטין את העלמות המס. עם הניכויים אף אחד לא משחק.
ח. צריך לבדוק את ההכנסות הצפויות ממיסים ולהשתדל להוריד את המע"מ ל 10%. זה יקטין בהרבה את תופעת החשבוניות הפיקטיביות וההשתמטות מתשלום מס.
ט. המע"מ צריך להיות אחיד על כל המוצרים כולל מוצרי מזון, פירות וירקות. כל השיקולים המלאכותיים הסוציאליים לכאורה יכולים להיות משוקללים ופתורים בחוק אין עוני בישראל.

11. מיזוג שלטונות המס ומוסדות שלטוניים נוספים.

א. תקציר: למה צריך את כל שלטונות המס? האם אי אפשר לאחד אותם וליעל ולשפר את המערכת? כמה יחסוך למדינה איחוד שלטונות המס ובכמה נוכל להגדיל את הסקטור היצרני אם העובדים המיותרים בכפילויות הקיימות במוסדות השונים יעברו לסקטור היצרני? כמה זה יתרום להגדלת "העוגה הלאומית"?
ב. צריך למזג את מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי והרשות לניירות ערך ואולי גם את מינהל מקרקעי ישראל ומוסדות נוספים.
ג. יש בין מוסדות אלו ממשק וחפיפה בהרבה נושאים כולל מחלקות החקירות הקיימות בכולם.
ד. כרגיל, כפי שקורה במוסדות ממשלתיים, היכן שאין שיקולי יעילות והשיקולים העיקריים הם כוח יוקרה וכדומה, ומכיוון שאף אחד לא משלם את חוסר היעילות מכיסו, המשרדים השונים בחלק גדול מפעילותם אינם משתפים פעולה והרבה פעמים אפילו מסתירים אינפורמציה אחד מהשני.
ה. מיזוג המוסדות השונים, יגרום למיזוג ואיחוד המנגנונים המשותפים כמו הגבייה והחקירות. מאגר נתונים אחד. כדי לשמור על הייחוד והמומחיות הנדרשת בכל נושא, אזי הנושאים השונים ינוהלו במחלקות מתאימות שיוכלו בקלות רבה לשתף פעולה אחד עם השני, במקום מחלקות חקירות שממדרות אחת את השנייה ועוד יתרונות לכל רוחב החזית.
ו. מיזוג שכזה יקטין בהרבה את ההוצאה הממשלתית, יקל על המלחמה בפשע ויעביר סוף סוף אנשים לא יצרניים, לתחום היצרני.
ז. למי שיטען שהרעיון טוב אבל אי אפשר לבצע אותו, אומר כך:
1. אפשר להציע למי שיעזוב מרצון פיצויים מוגדלים.
2. אלו שיפוטרו ללא הסכמה, ימשיכו לקבל שכר מלא עד שישתלבו במקומות עבודה אחרים.
3. גם כך שכרם מתוקצב בתקציב המדינה. בגלל זה,בטווח הקצר ההוצאה הממשלתית לא תגדל אבל בטווח הארוך היא תקטן בצורה משמעותית.
ח. זו תהיה גם הזדמנות, לנהוג בשכל ולהשאיר את הטובים.

12. סובסידיות.

א. תקציר: סובסידיות למצרכים אמורות להקל על השכבות החלשות אבל הן מחטיאות את המטרה. הסובסידיות חלות על כולם, גם על אלו שיכולים להסתדר בלעדיהן. הסובסידיות לא יכולות להיות סלקטיביות מספיק כדי לעזור רק לחלשים. כספי הסובסידיות שממנים את החזקים יכלו לשמש לתמיכה מוגדלת ישירה בחלשים. אפשר להשיג זאת רק באמצעות "חוק אין עוני בישראל" שעוזר רק לחלשים.
ב. יש לבטל את כל הסובסידיות לכל מוצר ו/או שירות הקיים בישראל. הסובסידיות למוצרים הם דבר מלאכותי שבחלק גדול מהמקרים מחטיא את המטרה.
ג. הפתגם סובסידיה למצרך ולא לנצרך פשט את הרגל. ניסו להדביק לו קונוטציה של נתמכי סעד. כולנו במדינת ישראל במידה זו או אחרת נתמכי סעד ומקבלים הטבות מסוגים שונים באופן ישיר או באופן עקיף גם אם אנחנו לא זקוקים להן.
ד. אם כבר נותנים סובסידיה היא צריכה להינתן לנצרך. המדינה צריכה להחליט על סדרי עדיפויות ולשלם בהתאם, כפי שמשלמים לחקלאים (מוצרים חיוניים) בשנות בצורת או לישובי ספר אם רוצים שאנשים יחיו בגבולות המדינה.
ה. מחיר כל המוצרים צריך לשקף את עלותם האמיתית כדי למנוע עיוותים, שיקולים זרים וכדי לא למנוע תחרות.
ו. אם באמת רוצים לעזור לחלשים, אזי צריך להפנות את כל המשאבים של הסיוע לחלשים בלבד. הדרך הנכונה והטבעית לעשות זאת היא באמצעות "החוק אין עוני בישראל".
ז. אין שום בושה בחברה שיש בה ערבות הדדית לקבל סיוע. זה רק עניין של נורמות וחינוך.

13. מחירים בפיקוח ורישיונות יבוא.

א. תקציר: פיקוח על מחירים לא יכול לגרום לכך שמחירי המוצרים בפיקוח יהיו המחירים המינימאליים האפשריים. רק תחרות אמיתית כולל חשיפה ליבוא תגרום לכך שהמחירים יהיו המינימאליים האפשריים.
ב. פיקוח על מחירי מוצרים נעשה מתוך שיקולים סוציאליים שמחטיאים את המטרה. אם המחיר לא משקף את העלויות האמיתיות אז צריך לסבסד את היצרנים כדי שלא יפסידו. קביעת מחירים על ידי המדינה, מאלצת את המדינה לקחת אחריות ולסבסד.
ג. תחרות אמיתית יעילה בהרבה ומקטינה את ההוצאה הממשלתית. חשיפת השוק ליבוא מתחרה, ריסוק מונופולים וקרטלים עושה את העבודה הכי טוב.
ד. יש לנו בימים אלה דוגמאות לגבי מוצרי החלב. הכרזה של הממשלה לאפשר יבוא מוצרי חלב כבר גורמת לירידת מחירים.
ה. המדינה טועה כאשר היא מונעת יבוא מתחרה כדי להגן על תעשייה מקומית כולל הגנה על חקלאים מכיוון שחוסר תחרות גם עם מוצרי יבוא מגדיל את מחיר המוצרים במקום לאלץ את היצרנים והמשווקים להתייעל בתהליכים ובציוד.
ו. ההגנה היחידה שהמדינה צריכה לתת היא לתעשיות חיוניות. ההגנה צריכה להיות על ידי תמיכה ישירה במפעלים החיוניים ולא על ידי מניעת תחרות וסגירת השוק ליבוא מתחרה. תמיכה ישירה כזו תהיה זולה יותר מאשר צעדים מלאכותיים שיגרמו "לרווח" מצד אחד "והפסד" מצד שני.

14. עידוד השקעות הון.

א. תקציר: האם כספי המדינה המשמשים את מרכז ההשקעות לעידוד השקעות משיגים את התוצאה האופטימאלית? התשובה היא לא. מתן מענקים על ידי מרכז ההשקעות ניתן בהרבה מקרים למפעלים שזקוקים למזומנים. "הכסף הקל" שמוזרם למפעלים כאלו מעודד בזבוז. רוב המפעלים שזקוקים למענקים הם מפעלים חלשים שאחרי מספר שנים אינם מחזיקים מעמד ונסגרים. הדרך הנכונה היא הטבות מס.
ב. בישראל יש שתי שיטות עיקריות לעידוד השקעות. מתן מענקים, מתן הטבות מס או שילוב בין שתי השיטות.
ג. אין לי נתונים כמה אחוזים מהמפעלים שקיבלו מענקים החזיקו מעמד ועמדו בתנאי התוכנית שהגישו למרכז השקעות. אני חושב שלא רבים.
ד. בדרך כלל מפעלים גרועים שזקוקים למזומנים ילכו למסלול של מענקים. מפעלים ועסקים טובים יבחרו במסלול הטבות מס מכיוון שהטבות מס הן יותר משמעותיות בטווח הארוך.
ה. המדינה צריכה להימנע מלאפשר מסלול מענקים למפעלים וחברות שלא מוכיחים חוסן כספי כדי שהמדינה לא תשים את כספה על קרן הצבי.
ו. דוגמא חיובית למענקים היא מפעל אינטל. מפעל חזק שסביר להניח שהשקעת המדינה לא תרד לטימיון.

15. שירותים חיוניים.

א. תקציר: ישנם שירותים במדינה שהם חיוניים. אי אפשר למדוד שירותים אלו ברווחיות. המדינה צריכה לתמוך במפעלים ותחומים חיוניים תוך פיקוח הדוק, ואת חלקם היא צריכה לנהל ולהשאיר בידיה. אסור למדינה להחזיק ו/או לנהל ו/או לתמוך בשירותים שאינם שירותים חיוניים כדי לא לבזבז כספי ציבור.
ב. כפי שאמרתי אני בעד מעורבות ממשלתית מינימאלית.
ג. ישנם תחומים ששיקולי רווח והפסד או יעילות אינם השיקולים העיקריים. הדבר נכון לפי דעתי לגבי כל מוסדות הביטחון בארץ כולל משטרה, צבא, שירות בתי הסוהר וכדומה.
ד. מוסדות אלו צריכים להישאר בידי המדינה כולל שירות בתי הסוהר. אסור לאפשר שיהיו בידיים פרטיות "צבאות קטנים" חמושים עם סמכויות להפעיל כוח. לכן אני נגד הפרטת בתי הסוהר.
ה. כעיקרון המדינה צריכה וחייבת לתמוך בשירותים שהם צורך חיוני שלא יכול להתבסס על יבוא מחו"ל.
ו. אם האינטרס של המדינה הוא שיהיו יישובי ספר, אז היא צריכה לתמוך בהם. תמיכה יכולה להיות בהטבות מס כפי שנעשה היום ו/או פיתוח הישובים כולל שירותים שיעשו את היישובים אטרקטיביים לחיים ומגורים.
ז. המדינה צריכה לתמוך בייצור מוצרי מזון בסיסיים ומוצרים חיוניים אחרים. התמיכה צריכה להיות ישירה ולא באמצעות מיסי מגן או מניעת יבוא כדי לא למנוע תחרות.

16. ההסתדרות- איגודי עובדים- ארגונים משווקים.

א. תקציר: ההסתדרות תרמה רבות לכלכלה בהקמת המדינה. המהפכה התעשייתית חלפה מזמן. אין צורך ואין זכות קיום היום להסתדרות. ההסתדרות היום היא גורם שלילי שיש לו מוטיבציה לגרום ולהנציח סכסוכי עבודה כדי להצדיק את קיום ההסתדרות. ההסתדרות תומכת בעיקר באירגוני עובדים חזקים, שסוחטים הישגים מהמדינה ומפירים את האיזון בין ארגוני העובדים החזקים לאירגוני העובדים החלשים. הלוחם הטוב ביותר למען העובדים, הוא הביקוש לעובדים. ביקוש לעובדים יגדיל את שכרם.
ב. ההסתדרות לא השכילה לנהל את המפעלים שהיו בבעלותה כולל קונצרן כור. מי היא שתתערב בניהול מפעלים ומוסדות שועדי העובדים שלהם חברים בהסתדרות. ההסתדרות אינה נוהגת מתוך אחריות למצב המשק ולא אכפת לה שהכול יתמוטט. העיקר שזכות קיומה יובטח על ידי ייצוג הועדים החזקים שסוחטים הישגים גם אם הכלכלה של המדינה נמצאת על עברי פי פחת.
ג. עובדה היא שההסתדרות מייצגת ונלחמת בעיקר עבור ועדים של חברות ממשלתיות. הרי את הממשלה והמדינה אפשר לסחוט בלי גבול. הממשלה והמדינה הם יריב קל שאפשר לאכול אותו בלי מלח. הממשלה לא יכולה לאיים "שהיא תסגור את המפעל" כמו מפעל פרטי שאם יסחטו אותו כך שלא ירוויח, פשוט יסגור את המפעל וכל עובדיו יהיו מובטלים.
ד. אני לא מבין את כל הממשלות שמעדיפות מעורבות של ההסתדרות בכל סכסוך עבודה כאילו ההסתדרות היא המושיע.
ה. יש הרבה ארגונים בארץ שאבד עליהם הכלח. ההסתדרות כשהוקמה הייתה חיונית להתפתחות המשק. היום היא מהווה גורם מפריע. המהפכה התעשייתית הסתיימה. לא צריך אתכם יותר.
ו. אם יחוקק חוק אין עוני בישראל, אז על אחת כמה וכמה לא צריך אתכם. אני משוכנע שהמתנגדים העיקריים לחוק כזה תהיה ההסתדרות.
ז. התפקיד העיקרי היום של ההסתדרות הוא לשמור על זכות הקיום שלה עצמה ועל מקומות העבודה של עובדיה. ההסתדרות לא נלחמת על חלוקה צודקת של הקיים, אלא על שמירת האינטרסים של קבוצות כוח שעוזרות להסתדרות לשמר את המצב הקיים ואת הצורך לכאורה בהסתדרות.
ח. ההסתדרות אף פעם לא הסכימה לתוספת יוקר של 100% כדי שמידי כמה שנים תוכל "להילחם" על תוספת היוקר שנשחקה.
ט. את ההסתדרות לא מעניין להגדיל את העוגה הלאומית אלא לחטוף פרוסות עוגה גדולות עבור הארגונים אותם היא מייצגת ואז נשארות פרוסות עוגה קטנות יותר לכל השאר. כמו שאומרים, "קצרה היריעה מלהכיל".
י. אותו הדבר לגבי ארגונים נוספים כמו השוק הסיטונאי מועצת הירקות מועצת הפירות מועצת העופות וכדומה כולם פועלים להנצחת זכות הקיום שלהם קוטפים קופונים מאלו שחייבים לעבור דרכם.
יא. איך ייתכן שהחקלאים שמגדלים באמת בזיעת אפם ובמשך חודשים של עבודה את האוכל שלנו מקבלים תמורה קטנה בהרבה מכל קוטפי הקופונים שבדרך שבסך הכול מעבירים תוך שעה אחת מיד ליד סחורה שהושקעו בה חודשים של עבודה?
יב. ראיתי ושמעתי לאחרונה את הנאום של מזכ"ל ההסתדרות בטלביזיה. נאום דמגוגי שבא לשלהב את הרוחות. "הממשלה אשמה בכל הוא צועק וממשיך וצועק בקול, מי מרוויח מעליית מחירי הדיור, והוא עונה הממשלההההה לקול תשואות הקהל. מי מרוויח מעליית מחירי הקוטג'? ושוב הוא עונה לעצמו הממשלההההה לקול תשואות הקהל".
יג. הרגשתי כאילו אני צופה באמפיתיאטרון רומי כאשר הגלדיאטור המנצח עומד עם חרב שלופה ודורך על חזהו של יריבו השכוב על הרצפה ומסתכל לעבר קיסר, כאשר הקהל צורח באקסטאזה הרוג אותו הרוג אותוווו וקיסר מתרומם ממקומו, מושיט את ידו קדימה, ומכוון את אגודלו כלפי מטה. קיסר יודע איך לספק את היצרים של ההמון.
יד. לא שמעתי ממנו אפילו עצה אחת מועילה חוץ מלהאשים את הממשלה ולרכב על גל המחאה ותשואות הקהל המשולהב שיודע רק לומר מה כואב לו ולא יודע להציע אפילו פיתרון אחד פרודוקטיבי. כאילו מישהו יכול לבוא עם קסמים או פתרונות מהשרוול.
טו. אפשר היה לראות בעליל שהוא לא יכול להרשות לעצמו להישאר מחוץ לתמונה של המחאות הצודקות האחרונות. הרי אי אפשר להשאיר ולהפקיר את תפקיד ההסתדרות כמגינת החלשים לאחרים. אחרת מהי זכות הקיום של ההסתדרות ואלפי עובדיה שקוטפים קופונים מכל העובדים המאוגדים שם. מעבר לכך יש לו אחריות כבדה שכל עובדי ההסתדרות לא יהפכו מחר למובטלים.
טז. הלוואי שהיה לו אומץ וגם ל 120 חברי כנסת ישראל, לעשות את מה שעשה מיכאיל גורבצ'וב כאשר במו ידיו הרס את הגוש הקומוניסטי והשלטון הקומוניסטי שלא היה להם תכלית ולא היה להם עתיד.
יז. יש רק פיתרון קסם אחד ופתרון אחד מהשרוול. להגדיל את הכנסות המדינה ואת העוגה הלאומית כדי שיהיה כסף לממן את פתרון הבעיות.

17. בריאות.

א. תקציר: מערכת הבריאות חולה. לא ייתכן שהממשלה לא תנהג בעובדיה בבתי החולים הממשלתיים כפי שהיא דורשת ממעסיקים בסקטור הפרטי לנהוג עם עובדיהם. המדינה מפירה את החוק בכך שהיא לא מקיימת את חוקי העבודה ומנוחה. המדינה גם מסכנת את חיי החולים המטופלים במערכת הבריאות.
ב. אני לא יודע אם רק אני מרגיש שחל כרסום בשירותים הרפואיים מאז חוקק חוק בריאות ממלכתי שמטרתו הייתה שכל האזרחים יקבלו טיפול רפואי גם אם הם אינם יכולים לשלם עבורו.
ג. ברור שמשהו גדול מקולקל במערכת הבריאות. ברור גם שהמדינה לא יודעת ולא מסוגלת להיות מעסיק ולנהל עסק.
ד. אין ספק שלא ייתכן להחזיק רופאים ומתמחים בשכר עלוב כפי שהם מקבלים ולגרום להם לשעות עבודה ותנאי עבודה שאם המעסיק שלהם היה מעסיק פרטי הוא היה נעצר ונתבע על ידי המדינה על הפרת חוקי עבודה ומנוחה.
ה. טיפול רפואי לכל האזרחים גם לאלו שאינם יכולים לשלם עבורו נשמע טוב והוא גם נכון, אבל הביצוע עקום.
ו. צריך לשנות את חוק בריאות ממלכתי. צריך להחזיר שוב את התחרות בין קופות החולים ובתי החולים. המדינה צריכה לחייב את קופות החולים ובתי החולים לטפל גם באנשים שאינם יכולים לשלם עבור הטיפול הרפואי. כל מוסד רפואי יהיה חייב לטפל באלו שאינם יכולים לשלם לפי חלקו היחסי בכמות החברים.
ז. אין לי פה דעה נחרצת אבל אני חושב שהבריאות היא שירות חיוני שאולי רצוי שיישאר בידי המדינה. אם כך צריך לנהוג עם מערכת הבריאות בצורה חריגה ובוודאי לשלם כראוי לאנשים שעובדים במערכת.
ח. ישנה אפשרות נוספת שבתי החולים יופעלו על ידי קופות החולים.
ט. צריך להחזיר בחזרה את התחרות בין קופות החולים למה שהיה בעבר ולאפשר ללקוחות הקופות לעבור מקופה אחת לשנייה בכל עת שיחפצו ולא כל רבעון.
י. צריך להחזיר את התחרות בין הקופות לתחרות מלאה גם על גובה התשלום החודשי שהם גובים על כל חבר.

18. דמוקרטיה.

א. תקציר: לא נמצאה עדיין שיטה יותר טובה מדמוקרטיה. הדמוקרטיה אינה מטרה בפני עצמה. תפקיד הדמוקרטיה לאפשר לנו חיים טובים יותר.
ב. התחלנו לקדש את הדמוקרטיה. אומרים שלא נמצאה עדיין שיטת ממשל טובה יותר מדמוקרטיה. אני מסכים עם זה ב 100%. אבל זו לא סיבה לקדש את הדמוקרטיה.
ג. הרבה אנשים מדברים על הדמוקרטיה כעל הדבר החשוב ביותר בחיינו כאילו הדמוקרטיה היא המטרה וכאילו הדמוקרטיה היא מטרה בפני עצמה.
ד. אין מה לקדש את הדמוקרטיה. הדמוקרטיה היא אמצעי שאנחנו כחברה נחיה טוב יותר. אם הדמוקרטיה חוטאת למטרה זו אז צריך לשנות אותה כדי לשמור על המטרה שאנחנו כבני אדם וכחברה נחיה טוב יותר. צריך לשמור על הדמוקרטיה אבל לא לקדש אותה.

19. הממשלה.

א. חייבים לחוקק חוק שמפלגה חייבת לקיים את המצע שלה ובוודאי לא לעשות הפוך מהמצע שלה שגרם לבוחריה לבחור בה.
1. מצע בחירות של מפלגה מהווה הסכם עם הבוחר. מפלגה שנבחרה לשלוט ועושה הפוך ממצעה אינה מקיימת אלא מפירה את ההסכם עם הבוחר.
2. אם המצב מחייב ממשלה שלא לקיים את המצע של המפלגות המרכיבות אותה או לעשות הפוך מהמצע, ( כמו שאמר אריאל שרון מה שרואים מפה לא רואים משם) אזי הממשלה תהיה חייבת לקבל שוב את ההסכמה של הבוחרים באמצעות בחירות או משאל עם.
3. אני ויתרתי על הזכות-חובה לבחור כמה פעמים כי ראיתי שהמפלגה בה בחרתי עושה הפוך ממה שהבטיחה לי במצע הבחירות, והבנתי שהשתתפותי בבחירות תרמה לעשות הפוך ממה שאני רוצה ומאמין.
ב. תפקידה של הממשלה לנהל ניהול על את המדינה ולתכנן ולכוון את התנהלות המדינה לטווח ארוך.
ג. אסור למדינה להיות מעורבת בביצוע מלבד מעקב ופיקוח על הדברים שתוכננו על ידה. הביצוע צריך להיות רק על ידי הסקטור הפרטי ששם אנשים מסכנים כסף שלהם ויש להם מוטיבציה להיות יעילים ובדרך כלל אין להם מנגנונים מנופחים.
ד. צריך לשנות את שיטת הממשל כך שחברי הכנסת ייצגו בוחרים ויהיו חייבים להם דין וחשבון על ביצוע תפקידם. צריך לחלק את המדינה ל 120 אזורים שכל אחד מהם כולל את החלק היחסי באוכלוסיה כך שלכל חלק באוכלוסיה יהיה כוח זהה.
ה. המדינה צריכה להתנהל על ידי ממשלת מומחים כדי שאפשר יהיה להגיע לתוצאות של מומחים וכדי לשמור על רצף תכנוני ארוך טווח שהוא חיוני לכל מערכת, מבלי להיות תלויים באורך קדנציה של ממשלה שגורמת לשיקולים ותכנון לטווח קצר.

20. אזרחי ישראל ופוליטיקה.

א. פעם ב 4 שנים (או פחות) אנחנו יכולים לבחור את נציגנו לכנסת.
ב. לבחור את מי שייצג אותנו וידאג להשיג עבורנו את מה שאנחנו רוצים.
ג. להעניש מפלגות או חברי כנסת שלא "פרעו את השטר" ולא קיימו את אשר הבטיחו.
ד. להקיא חברי כנסת ללא אידיאולוגיה שמתנהגים כמו פקידים ללא שליחות וללא נאמנות כלפינו הבוחרים. שמחליפים צבע כמו זיקית ומוכנים למכור אותנו בגלל סוברו או כסא.
ה. לבחור במפלגה שתקדם נושאים כלכליים ומדיניים ולהעיף מפלגה שלא מנהלת את המדינה כמו שצריך.
ו. להקיא ולהעניש את חברי הכנסת והמפלגות שמשקרים אותנו.
ז. לבחור רק במפלגות שיש להן חברי כנסת ראויים.
ח. להקיא מפלגות שלא מקיימות את ההסכם איתנו (את המצע) שבגללו בחרנו בהן.
ט. אנחנו אחראים לבחור את הצוות המוביל לכן אנחנו אחראים לתוצאות של הבחירה שלנו.
י. בין מערכת בחירות למערכת בחירות אנחנו יכולים לבוא בטענות רק לעצמנו.
יא. רק בזמן בחירות אנחנו יכולים לבוא בטענות למפלגות ולבוא איתן חשבון.
יב. אסור לבחור במפלגות שיש בהן "פליטי מפלגות" חסרי אידיאולוגיה שמחפשים רק כסא וקידום אישי פרטי.
יג. אסור לבחור חברי כנסת שמחפשים בכנסת ישראל "עיר מקלט" גם אם הם עשירים ומנסים לשכנע שיעשו את המדינה עשירה כפי שעשו את עצמם עשירים.
יד. אני לא מבין איך פלאטו שרון נבחר לכנסת.
טו. אני לא מבין איך ארקדי גיאדמק כמעט הפך להיות ראש ממשלה.
טז. אני לא מבין איך גונן שגב זכה בקדנציה שנייה.
יז. אני לא מבין איך הבוחרים לא לומדים לקח.
יח. מספרים לנו שלבחור זו זכות וגם חובה. השקרנים רוצים לשכנע אותנו להצביע עבורם. אל תצביעו כאות מחאה.
יט. אני בטוח שכאשר בבחירות יהיו 10% הצבעה, המפלגות יבינו שצריך לקיים את ההסכם עם הבוחרים ויפסיקו לעבוד עלינו ולשקר לנו.
כ. אני לא רוצה להעליב אבל רוב המצביעים הם פשוט טיפשים.

21. שקרים.

א. כולם משקרים את כולם. שקרים לבנים. שקרים שחורים. שקרים קטנים ושקרים גדולים. נוצרה נורמה מקולקלת של חוסר אותנטיות והשקר הוא לגיטימי.
ב. המפלגות משקרות את הבוחרים שלהן וכמעט אף פעם אינן מקיימות את המצע שבגללו נבחרו. גרוע יותר, יש מפלגות שעושות הפוך מהמצע שלהן. אריק שרון אמר לפני הבחירות דין נצרים כדין תל אביב ובסוף החזיר וגירש את תושבי חבל עזה היהודים. יש כמובן דוגמאות בלי סוף לשקרים של המפלגות ושל נבחרי ציבור.
ג. קצבאות ילדים הן עבור הילדים. לא היה ולא נברא. הן מהוות תוספת הכנסה למשפחות שצריכות עזרה וכאלו שאינן צריכות.
ד. שקרים של מפלגות, אמירות לא ברורות, פופוליסטיות, עמומות מטעות ולא מחייבות של חברי כנסת לא עובדים על הציבור. לחלק מהציבור אין אולי הבנה עמוקה בכל נושא אבל אנשים אינם מטומטמים והם מחפשים נציגים ישרים שמונעים קודם כל משליחות ציבורית, שהם ישרים, שאינם מוכרים את האידיאולוגיה המזויפת שלהם עבור סוברו, שהם פועלים באמת ובתמים מתוך אידיאולוגיה למען הציבור.
ה. במשך הרבה שנים הציבור בישראל התנהג באדישות וקיבל את רוע הגזירה של השקרים כחוק משמיים. לאור ההתעוררות שיש היום, אני מקווה שהציבור יביע את מחאתו על השקרים ויאמר שקרנים נמאסתם עם כל המשתמע מכך.
ו. השמאל רוצה שלום והימין לא- זהו שקר. הימין רוצה שלום בדיוק כמו השמאל והמחלוקת היא על הדרך להשגתו ועל הערכת הסיכון בהסכם עם פרטנרים כמו שיש לישראל לכינון שלום.

22. עיתונות.

א. העיתונות מסתתרת אחרי זכות הציבור לדעת.
ב. עיתונות חופשית חשובה בכל חברה ובכל דמוקרטיה. הבעיה היא שהעיתונאים הופכים להיות פחות ופחות אחראים בגלל תחרות ורדיפה אחר סקופים.
ג. העיתונות צריכה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה אבל יש הרבה מקרים שצריך כלב שמירה מהעיתונות.
ד. העיתונות אומרת שהיא משקפת מציאות ומציגה את המציאות כפי שהיא. בחלק גדול מהמקרים, העיתונות הבלתי אחראית יוצרת את האירועים. בפרסום בלתי אחראי וללא שיקול דעת נותנים רעיונות לעבריינים.
ה. ישנם הרבה אירועים שלא היו קורים ללא מצלמות התקשורת והעיתונאים.
ו. אחרי הפרסום הראשון של שודד שנכנס לבנק ושדד בעזרת פתק בא גל של מעשי שוד באמצעות פתקים.
ז. ההפגנות בבילעין לא היו קורות ללא מצלמות התקשורת.
ח. ראו סיפור העיתון ניוז אוף דה וורלד של איל העיתונות רופרט מרדוק באנגליה. עיתון שיצר חדשות. אפשר לומר תפוח רקוב. זה לא התפוח הרקוב היחיד. זה היחיד שנתפס.
ט. איפה העיתונות החוקרת שהייתה פעם והעיתונות האחראית שלא נכנסה לאנשים לתחתונים ולא התעסקה רק בדברים פיקנטיים.
י. לא סתם נוצר השיר "עיתונאי קטן שלי".
יא. אני לא רוצה לדעת כל דבר. לא מעניינת אותי כל שטות. אני רוצה עיתונות אחראית שלא תפגע בביטחון המדינה. אל תנצלו את הסיסמה זכות הציבור לדעת כקרדום לחפור בו וכהצדקה לפרסומים לא חשובים אבל פוגעים.
יב. אם העיתונאים לא מסוגלים לגלות אחריות, אז צריך להגביל את החיסיון למקורות העיתונאים במקרים של פגיעה בביטחון המדינה ומקרים שידיעה עיתונאית עלולה לגרום לפגיעה פיזית באנשים חפים מפשע.

23. סופרים שחקנים ואנשי רוח.

א. תמיד תהיתי, איך ייתכן שסופרים ושחקנים נוקטים עמדה כמעט זהה בנושאים מדיניים וחברתיים. יש כנראה משהו משותף בגנים של סופרים "ואנשי רוח". עובדה היא שכמעט כולם שמאלנים ויפי נפש ודיבורים הומאניים בפיהם. דומים לדבורים שיצאו מאותה כוורת. הם נראים אנשים שאצלם הדמיון והמציאות מתערבבים ביחד.
ב. לשם "איש רוח" יש שני פירושים. פירוש אחד הוא איש העוסק בדברים רוחניים-לא גשמיים, ופירוש שני יכול להיות איש העוסק בהבלים ורעות רוח.
ג. אין ספק שלסופרים יש דמיון מפותח והם יודעים להמציא סיפורים.
ד. אין ספק שחלק מהסופרים הם אנשים מפורסמים.
ה. אין ספק שהציבור מכיר הרבה סופרים והוא חשוף לדבריהם. אין ספק גם שהציבור מושפע מדבריהם ומתייחס אליהם בכבוד וכברי סמכה בנושאים שונים וקושר את הכישרון הספרותי שלהם לחוכמה ולהבנה מעמיקה.
ו. חלק מהסופרים ואנשי הרוח מנצלים את הפרסום שלהם כדי להפיץ את דעותיהם והם יודעים את ההשפעה שיש להם על הציבור.
ז. סופר הוא לא בהכרח חכם והוא לא בהכרח פיקח. יש לו דמיון מפותח.
ח. הלוואי ולאנשים הייתה את האבחנה בין סופר טוב ומפורסם עם דמיון מפותח לבין אידיאולוג טוב ואיש מעשה.
ט. הסופרים הם לא אנשי מעשה. עדיף שהסופרים יתמקדו בצדדים החזקים שלהם שזה סיפורים שבהם צריך דמיון מפותח ודברים רוחניים וישאירו את הדברים החומריים, המעשיים והגשמיים למי שטוב בדברים חומריים ומעשיים.
י. אותו הדבר לגבי שחקנים.

24. מיחזור.

א. בישראל יש חוק מיחזור. צריך לשנות את שמו לחוק פרנסה לפושעים ועבריינים.
ב. כרגיל, המדינה לא מסוגלת לעשות דבר אחד נורמאלי. המדינה לוקחת 25 א"ג מכל אזרח ומעבירה לעבריינים. (לפחות המדינה לא ממנת את זה אלא האזרחים).
ג. בארה"ב, מי שלא מפריד אשפה לצורך מיחזור צריך לשלם בעד פינוי האשפה. מי שמפריד את האשפה אינו משלם על פינוי האשפה. פינוי האשפה על ידי הקבלנים לא עולה למדינה כסף. הקבלנים מקבלים את התמורה לעבודתם בחומרים למיחזור שהם מוכרים ובתשלום מכאלו שאינם מפרידים את האשפה. התוצאה היא שהתושבים לא משלמים על פינוי האשפה, המדינה לא מממנת ולא נושאת בעלות הפינוי והקבלנים מרוויחים.
ד. המיחזור מקטין את הזיהום של הסביבה.
ה. רק אצלנו הממסד מצא את הפטנט הכי גרוע ואימץ אותו אל חיקו ובנוסף הכליל בחוק בהתחלה רק בקבוקים קטנים כדי לא לפגוע בדתיים.
ו. למה לא חיקו את המודל האמריקאי שהוא כל כך הגיוני?
ז. יש כמה תשובות אפשריות:
1. חוסר שכל וחוסר הבנה של המחוקק.
2. שיקולים פוליטיים צרים וזרים.
3. לדאוג באמת לפרנסת הפושעים ולשיקומם שאולי לא יפרצו לבתים.
ח. אשמח לשמוע אפשרויות נוספות שאולי אני לא ער להן.

25. אנרגיות חלופיות.

א. ישראל חייבת להחליט היום, לא מחר, על המעבר של ישראל ל 100% אנרגיות חלופיות ירוקות ולא מזהמות כפרויקט לאומי.
ב. כמי שעוסק היום בתחום הסולארי, אני מקווה שקובעי המדיניות ומנהלי המדינה יעשו את הנדרש בזמן, יגלו את המעוף והחזון הנדרשים בזמן.
ג. כבר הרבה שנים קיים חוק המחייב להתקין מערכות לחימום מים בכל בניין חדש שבונים בארץ.
ד. אני משוכנע שתהליך כזה יקרה גם עם ייצור חשמל סולארי.
ה. הנושא של השימוש באנרגיות החלופיות איננו נמנע. ומוטב להתחיל ולהאיץ את התהליך מוקדם ככל האפשר כדי ליהנות מפירות האנרגיות החלופיות מוקדם ככל האפשר.
ו. אין ברירה אלא לעבור לאנרגיות חלופיות בגלל הסיבות שלהלן:
1. המקורות להפקת נפט הולכים ומידלדלים והפקת הנפט הופכת כל הזמן להיות יקרה יותר.
2. התלות במקורות אנרגיה מחוץ למדינה מהווים בעיה ביטחונית ואסטרטגית למדינת ישראל.
3. עלות האנרגיה הקונבנציונלית תלך ותגדל כל הזמן.
4. זיהום האוויר עולה לנו כסף רב ועולה גם בבריאות הציבור.
5. זיהום האוויר הורס את כדור הארץ ויפגע בדורות הבאים יותר ויותר.
ז. היתרונות של האנרגיות החלופיות.
1. לישראל אין כמעט משאבי טבע. שמש יש לנו בשפע קרינת השמש בארץ היא מהגבוהות בעולם. ישראל היא מקום אידיאלי לניצול אנרגית השמש.
2. הבעיה העיקרית בשימוש באנרגית השמש היא באגירת האנרגיה בשעות שאין שמש. המעבר לאנרגיה סולארית יחייב מציאת שיטות לאגירת אנרגיה ובישראל יש את כוח האדם המתאים לעשות זאת דבר שיצור מקומות עבודה, חיסכון בהוצאות המדינה וגידול בהכנסות המדינה .
3. התחום הסולארי הוא התחום המתפתח בקצב המהיר ביותר בעולם. יש לנו אפשרות לנגוס בנתח גדול מהשוק העולמי אם נתמקד בתחום בהקדם האפשרי.
4. האנרגיות החלופיות יקטינו את התלות הכלכלית והאסטרטגית של ישראל במקורות זרים מחו"ל. אפשר לראות כבר היום את השפעת פיצוץ צינור הגז בסיני.
5. התחנות להפקת האנרגיות החלופיות יכולות להיות מפוזרות לכל אורכה של הארץ. עובדה זו מקטינה את עלויות השיפור של תשתיות ההולכה של החשמל.
6. אם נשכיל, וזה אפשרי, להפיק דלקים לא מזהמים מהאנרגיות החלופיות, כמו מימן שהתוצר של שריפתו הוא מים מזוקקים, שיכול לשמש ליצירת חשמל גם כאשר אין שמש ויכול לשמש כדלק למכוניות ולכל כלי שאינו מחובר לרשת החשמל, אזי אפשר להגיע למצב, ש 100% מהאנרגיה שנשתמש בה תהיה אנרגיה ירוקה ולא מזהמת.
7. המבנים במגזר החקלאי הם מקום אידיאלי להקמת מתקנים סולאריים מכל הבחינות. הקמת תחנות סולאריות על גגות שאין להם שימוש במגזר החקלאי מהוות תמיכה במגזר החקלאי ושומרות על עתודות הקרקע בארץ. הפיזור של המשקים החקלאיים מווסת את העומס על קווי החלוקה של החשמל.
8. הטורבינות בחברת החשמל ייצרו חשמל רק בשעות שאין שמש. חברת החשמל לא תהיה מעורבת בייצור החשמל מאנרגיות חלופיות אלא רק ביצור חשמל מדלק שייאגר (כמו מימן) בשעות שאין שמש. כמוכן חברת החשמל תהיה אחראית על קווי ההולכה וויסות החשמל במדינה.
9. רוב המערכות הסולאריות הן מערכות פסיביות והן מערכות אמינות מאד. הפעלתן, אינה צורכת דלק כפי שצריך בתחנות כוח קונבנציונליות. יוצא שעלות התפעול קרובה לאפס.
ח. נכון להיום, ההשקעה הראשונית בהקמת תחנות כוח סולאריות גבוהה. ישנה תחזית שכבר בשנה הבאה, ישתוו שקלול עלויות ייצור החשמל מאנרגיה סולארית לעלות הפקת החשמל מתחנות כוח קונבנציונאליות.
ט. מיד אחרי שהוחלט על התפלת מים בישראל, היה חורף אחד גשום. כל ההחלטות להתפלת מים לא יצאו לפועל. התוצאה הייתה שבשנים השחונות שבאו אחר כך לא היה פתרון למצאי המים ובוצעו קיצוצים במים כולל העלאת תעריפים שהם חלק מהגורמים למחאה הציבורית שקורית היום. צריך ללמוד לקחים ולא לחזור על טעויות.
י. המעבר לאנרגיות חלופיות הוא תהליך. צריך להבין שבשלבים הראשונים קשה יהיה לראות הצדקה כלכלית מיידית. כבר היום קיימת ירידת מחירים דרסטית של המערכות הסולאריות.
יא. כניסה לכל תחום חדש היא תהליך. התהליך מתחיל בדרך כלל מפיילוט, הכשרת כוח אדם, לימוד הנושא והאפשרויות הקיימות, לימוד הפתרונות הקיימים, ניתוח האפשרויות והחלטה על האפשרויות האופטימאליות.
יב. תהליכים אלו ייקחו זמן. אם התהליך לעצמאות אנרגטית של ישראל ושימוש באנרגיה שאינה מזהמת, יתחיל היום, אזי יש סיכוי שנמנע בזבוז מהליך מהיר ומואץ שיהיו בו טעויות שצריך יהיה לעשות בעתיד הלא רחוק.
יג. כושר ייצור החשמל בישראל הוא כ GW11.5. אם המדינה תחליט שעוברים ב 100% לאנרגיה ירוקה לא מזהמת מסוג אנרגיה סולארית, אזי יהיה צריך להקים בארץ מערכות סולאריות בכושר ייצור של כ GW17 שאת חלקם צריך יהיה לאגור לצורך ייצור חשמל בשעות שאין שמש וגם למכוניות וכדומה.
יד. כדי להבין עוד יותר טוב את הנושא, אם מדינת ישראל הייתה מחליטה שמערכות סולאריות הן פרויקט לאומי, ואם היו מתכננים שדה סולארי אחד שתפוקתו GW17. אזי, גודל השדה היה 12 ק"מ אורך X 12 ק"מ רוחב. שטח זה מהווה 0.7% משטחה של מדינת ישראל בסך הכול.
טו. כדאי למדינה להשקיע במחקר ופיתוח של הפקת אנרגיה חלופית ואגירת אנרגיה במוסדות כמו מכון וולקני, מחלקות המחקר באוניברסיטאות וכדומה מכיוון שאפשר יהיה לראות פירות ולקבל תמורה אדירה. בעולם עובדים היום על אגירת אנרגיה באמצעות עלים מלאכותיים (עשויים מפרוסות סיליקון) שמפרקים את המים לחמצן ומימן כאשר אור השמש משמש זרז לתהליך. את המימן אפשר לאגור ולהשתמש בו באופן ישיר להפקת אנרגיה או להפוך אותו לסוכרים שמאפשרים לעשות אחר כך המרות לסוגי דלקים נוזליים אחרים, טכנולוגיות שכבר קיימות.
טז. אני מקווה שצרות האופק של משרד האוצר, חוסר החזון ושיקולים כלכליים קצרי טווח לא ימנעו את התחלת התהליך עכשיו.

26. אני מעריך- אני לא מעריך.

א. אני לא מעריך עסקנים פוליטיים. אני אפילו לא סובל אותם ובז להם. לצערי יש לא מעט חברי כנסת שמתנהגים כעסקנים מחו............ אלו חברי כנסת שמזלזלים באינטליגנציה של הבוחרים. שלא מוותרים על כל הזדמנות כדי להשמיץ את הצד השני במקום להציג את דעותיהם, את הפתרונות שלהם ומדוע דרכם היא דרך טובה.
ב. אני לא מעריך חברי כנסת שכאשר מפלגתם הייתה בשלטון הם פעלו כדי להשיג נושא מסוים וכאשר הם עוברים לאופוזיציה הם תוקפים את מי שמנסה לקדם את אותו נושא, הכול כדי לנגח. ממש בימים אלה אפשר לראות חברי כנסת ומפלגות מהאופוזיציה שהם נגד חוקים ופעולות שהם ניסו לקדם בממשלה הקודמת. אלו נחלתם של חברי כנסת מכל המפלגות תלוי באיזה צד של המתרס הם נמצאים.
ג. יש חברי כנסת פיקחים ובעלי יכולת עשייה שאין להם עדיין ותק רב. אני מקווה שהם לא יהיו כמו ענף ברוח שמתכופף לאיפה שנושבת הרוח. רק הזמן יראה את האמת.
ד. בתחום הפוליטי כולל במנגנונים המקצועיים אין מקום לעסקנים. יש מקום רק לאנשים עם אידיאולוגיה ולא משנה מהי. שינסו לקדם את האידיאולוגיה שלהם ולקדם אותה באופן עקבי. אם הם יצליחו אזי זה אומר שהציבור מצדד באידיאולוגיה שלהם אם לא הם לא ישפיעו וכך צריך להיות.
ה. אני לא מעריך נציגי ציבור שמוכנים למכור את האידיאולוגיה שלהם עבור סוברו. אלו זיקיות מחליפות צבע שאי אפשר לסמוך עליהם ואסור להיות תלוי בהם.
ו. אני לא מעריך חברי כנסת שעוברים ממפלגה למפלגה כמו שמחליפים גרביים. "האידיאולוגיה" שלהם משתנה לפי המפלגה שבה הם יכולים לתפוס כסא. צריך להקיא אותם מהפוליטיקה. אם הכנסת הייתה מקום עבודה רגיל שחברי כנסת היו כמו עובדים במפעל שאמורים לבצע כל עבודה, אזי אפשר לפטר את כל חברי הכנסת ולעשות ממשלת מומחים בלבד. המעבר של חברי כנסת כאלו ממפלגה עם אידיאולוגיה אחת למפלגה עם אידיאולוגיה שונה מצביעה על כך שלאותם חברי כנסת אין אידיאולוגיה והם לא עושים את תפקידם מתוך אמונה אלא כפקידים שממלאים תפקיד פקידותי. איך אני יכול לסמוך על חברי כנסת כאלו שייצגו אותי אם הם לא מאמינים במה שהם עושים או מוכנים למכור את האידיאולוגיה שלהם בגלל כסא?
ז. אני לא מעריך ולא מאמין בלבחור את "הרע במיעוטו" מכיוון שהוא מנציח בעיות, וסוגר את האפשרות להגיע למצב טוב יותר.
ח. אני לא מעריך את הפתרונות הזמניים מכיוון שבמיוחד בישראל הזמני הוא הכי קבוע שיש. עושים פתרון זמני כאשר רוצים לסתום למישהו את הפה.
ט. אני מעריך יושר אמונה ואידיאולוגיה ופעולה מתוך הרגשת שליחות ציבורית, גם אם דעותיי שונות ואף הפוכות.
1. אני מעריך את יוסי שריד שאני רואה בו איש חריף שמונע אך ורק מאידיאולוגיה עם כושר רטורי מרשים.
2. הערכתי את יצחק רבין על תרומתו למדינה עד שהפכתי להיות "פרופלור" שלו ועד שהוא התהפך.
3. אני מעריך את יוסי ביילין שאני מאמין שגם הוא מונע מאידיאולוגיה.
4. הערכתי את אריאל שרון הדחפור עד שהוא התהפך והחליט שמותר לו להרוס את מה שבנה.
5. אני מעריך את שלי יחימוביץ ואני מקווה שהיא לא תכזיב ותהיה עקבית באידיאולוגיה שלה.
6. הערכתי מאד את מנחם בגין אוהב ישראל אמיתי אבל היה לי חבל שהוא התמקד רק בנושאים הביטחוניים ולא התייחס לנושאים הכלכליים.
7. אני מעריך את בנו בני בגין על יושרו אבל חבל שהוא נטש את המערכה בקדנציה הקודמת שהיה בכנסת. איך אפשר להיות בטוח שהוא לא ינטוש שוב. אסור להרים ידיים ואת המלחמות צריך לנהל מבפנים.
8. אני מעריך את אילן גילון שכל מילה שלו כאילו יוצאת מהנשמה.
9. אני מעריך אפילו את זהבה גלאון שדעותיי רחוקות מדעותיה כמו מזרח ממערב ובדרך כלל מעצבן אותי לשמוע אותה אבל אני מאמין שהיא פועלת מתוך אידיאולוגיה.
10. אני מעריך את חיים אורון.
11. אני מעריך את עוזי לנדאו ורובי ריבלין שפועלים על פי אידיאולוגיה.
12. אני מעריך את אחמד טיבי למרות שהייתי מעדיף לראות אותו מחוץ לכנסת. לא בגלל דעותיו אלא בגלל פיקחותו הכושר הרטורי שלו והאומץ שלו.
י. אין לנבחר ציבור זכות לנצל את תרומתו ועשייתו כדי להרוס.

27. מלחמה ושלום.

א. שלום עכשיו רוצים שלום עכשיו-לא מחר.
ב. הגישה שלהם שמאפיינת הרבה אנשים היא מוטעית ולא ריאלית.
ג. מי שלא מבין את נפש האדם וטבעו של האדם, ומי שלא למד היסטוריה ולא למד לקחים מההיסטוריה ומי שלא מבין מה זה תהליך כולל תהליכים היסטוריים, ינהל מלחמה להשיג דבר שלא ניתן להשיגו.
ד. השגת שלום עם הפלסטינים היא תהליך. תמיד יהיו מי שיטענו שהמלחמות מיותרות וההרוגים מיותרים אז בואו נגיע לשלום היום. אלו אנשים חסרי הבנה היסטורית והבנה בתהליכים. אנשים אלו מנהלים משא ומתן עם עצמם כאילו אין צד שני.
ה. אני מאד מעריך אנשים ישרים עם עקרונות כמו יוסי שריד ויוסי ביילין למרות שאני לא מסכים כמעט עם כל דבר שהם אומרים והם מאמינים. לפי דעתי יש להם חשיבה אוטופית הומאנית יפת נפש שאינה מתאימה לרוב בני האדם ובעיקר אינה מתאימה לאויבים שלנו- הפרטנרים שלנו לשלום.
ו. אני משוכנע שלא היינו מגיעים לשלום עם מצריים אם לא היינו עוברים עם מצריים תהליך שכלל כמה מלחמות ואלפי הרוגים אותו הדבר בקשר לירדן.
ז. אני לא מאמין שנגיע לשלום עם הפלסטינאים אם התהליך לא ימוצה עד הסוף. הלחץ להגיע לשלום היום, רק מרחיק את השגת השלום.
ח. יש לנו צבא מצוין שניצח בכל המלחמות. הלוואי שהיו לנו ממשלות מצוינות ופוליטיקאים מצוינים כמו הצבא שהיו משכילים למנף את הניצחונות הצבאיים להישגים מדיניים.
ט. לפי דעתי ההבדל העיקרי בין הימין והשמאל הוא לא ברצון לשלום אלא בדרך להשגת השלום, באמונה בצד השני, ובנכונות לעמוד בניסיון עם אויבנו.
י. אם אלוהים היה יורד משמיים ומבטיח שיהיה שלום לעולמי עד אז מי צריך בכלל גבולות.

28. מדינות ערב והאויבים שלנו מסביב.

א. קורים היום כל מיני תהליכים במדינות ערביות שונות כולל מדינות סמוכות אלינו כולל הפלסטינאים. לתהליכים אלו יש השלכות גם לגבינו.
ב. שאף אחד לא ישלה את עצמו. לא יהיה שינוי אמיתי לטובה בחברה הערבית ללא שינוי תרבותי מתאים. תרבות החמולה והראיס מושרשת שם והחברה מבוססת על פירמידה. בראש הפירמידה עומד הראיס "שדופק על הראש" של כל מי שמתחתיו ואלו שמתחתיו "דופקים על הראש" של מי שמתחתיהם עד שמגיעים לתחתית הפירמידה.
ג. עד שלא יהיה שינוי תרבותי שום דבר לא ישתנה. זו חברה של גברים "שדופקים אחד לשני על הראש" ונוח להם להשאיר את הכוח בידיים שלהם. הסימפטום כמובן הוא היחס לנשים ומעמדן בחברה הערבית. רק כאשר הנשים בחברה הערבית יזכו לשוויון לגברים, ישתנו הדברים בכל החברה הערבית.
ד. שינוי תרבותי הוא ארוך טווח. מי שחושב שזה יכול להיות תהליך מהיר, משלה את עצמו. אנשים חשבו שכאשר הגוש הקומוניסטי נפל וגם חומות ברלין, שרוסיה תיהפך להיות ארצות הברית תוך כמה שנים, לא מבין בתהליכים. לעבור מהכנסה שנתית לנפש של 500$ ל 30,000$ לוקח עשרות שנים שלא לדבר על השינויים התרבותיים הנדרשים כולל שינוי מסורת שלטונית ושינוי של מרכזי כוח במדינה.
ה. כל הסכם שנגיע עם מדינה ערבית, הוא הסכם כמעט עם בן אדם אחד ואי אפשר לדעת כמה זמן הוא יחזיק מעמד.

29. ישראל- פלסטין.

א. אנחנו משחקים לידיים של הפלסטינאים.
ב. הלוואי שהיו לנו מנהלי משא ומתן עם 50% מהיכולות של סאיב עריקאת אבו עלא וחבריהם.
ג. יש כלל במשא ומתן שאם אתה להוט להשיג תוצאות מהר אתה בעמדת נחיתות משמעותית.
ד. הפלסטינאים מנפנפים בכך שהם חיים פה כבר מאות שנים ויש להם זכויות.
ה. קודם כל לנו יש פה זכות אבות בת אלפי שנים והם צריכים להגיד תודה שאנחנו לא מבקשים מהם "דמי שכירות" על הזמן שהם גרים בארץ אבותינו.
ו. אני לא יודע אם אנשים שמים לב. אנחנו גרים היום ביהודה ושומרון יותר מ 2/3 (שני שליש) מאורך חיי מדינת ישראל.
ז. ברור לי שאי אפשר לעשות היום מה שאפשר היה לעשות אחרי מלחמת ששת הימים. אבל צריך ללמוד מכך לקח לעתיד שעל הזדמנויות צריך לקפוץ מיד ולנצל הזדמנויות באופן מיידי.
ח. בדו שיח הישראלי לגבי הסכסוך עם הפלסטינאים אנחנו מנהלים משא ומתן עם עצמנו. אנחנו רוצים להיות הומאניים ויפי נפש. הצד השני רואה בכך חולשה.
ט. יש חוק בטבע. "עניי עירך" קודמים. לי חשובה המשפחה הקטנה שלי והמשפחה המורחבת, עם ישראל.
י. לפלסטינאים דרך חשיבה אחרת ותרבות אחרת. הם מגדלים בבית כחיות מחמד כבשים וללא נקיפות מצפון לוקחים סכין וחותכים להם את הגרון. דבר שכמעט כל ישראלי היה נחרד לראות.
יא. הם מורגלים לכך והם הנורמאליים. זו דרך הטבע אלפי שנים ויותר. גם אנחנו אוכלים בשר אבל משאירים למישהו אחר להכין אותו בגלל שאנחנו עדינים, הומאניים ויפי נפש. זה הגיע לידי כך שיש אנשים שלא יודעים שעוף באיטליז באריזות הפלסטיק זה בעצם תרנגולת. כאילו עוף ותרנגולת זה שתי חיות שונות.
יב. אין מקום בכברת הארץ הקטנה, ארץ ישראל, לשתי מדינות ולא לשני עמים. אין בעולם מדינה נורמאלית שרוחבה 12 ק"מ שאפשר לחצות אותם ברכב ב 8 דקות ובמטוס ב 30 שניות.
יג. לנו הישראלים יש זיכרון קצר ואין לנו סבלנות. אף אחד לא זוכר למה התחילו המלחמות ומה שילמנו במלחמות אלה. עוד שנים לא רבות כאשר האנשים שהיו בשואה ילכו לעולמם, נשכח גם שהייתה שואה.

30. מערכת החינוך.

א. מערכת החינוך היא כבר מזמן לא מערכת חינוך אלא מערכת לימוד וכדאי לשנות את שמה בהתאם.
ב. בעבר החינוך העיקרי היה בבית אחר כך בבית הספר ובסוף בסביבה. היום אצל רוב המשפחות, ובעיקר בחברה החילונית התהפכו היוצרות והחינוך העיקרי בא מהרחוב, אחר כך בית הספר ובסוף בבית. משלה את עצמו מי שחושב אחרת.
ג. מערכת החינוך מבוססת כמעט כולה על נשים. אין לי שום דבר נגד נשים נהפוך הוא. יש לי 3 בנות ו 7 נכדות. הן אצלנו הרוב. אבל העובדה שאין כמעט גברים במערכת החינוך, שעדיין נחשבים המפרנסים העיקריים במשפחה, מצביעה על כך שאין אפשרות להתפרנס "בכבוד" מהוראה.
ד. במערכת החינוך יש מידי כמה שנים רפורמה והחינוך לא משתפר. מעניין מתי מישהו יחשוב שאולי מה שהיה בעבר היה טוב יותר. אולי כדאי לחזור לשיטות שהיו בעבר. מערכת החינוך הפכה להיות שפן ניסיונות של אנשים מלומדים שלא מתייאשים לבוא פעם אחר פעם עם נוסחה מנצחת והצעה חדשה לרפורמה. גם לי יש הצעה לרפורמה. בואו נחזור למה שהיה.
ה. בואו נחזור לתקופה שבה כיבדנו את המורים וקצת יראנו מהם.
ו. בואו נחזור לתקופה שבה היינו צריכים מדי פעם ללמוד משהו בעל פה. תשאלו מי שמבין והוא יאמר לכם שהמוח זוכר רק את מה שמשננים. תפסיקו לרחם על הילדים כאשר הם קטנים כדי שלא תצטרכו לרחם עליהם כשיגדלו.
ז. תנו שוב בידי המורים כלים כדי שיוכלו לחנך. השופטת נירה לידסקי ז"ל אמרה לפני מספר שנים בראיון בטלביזיה שהופיעו לפניה בבית המשפט אם ובתה והבת התחצפה אל האם ואז הוסיפה השופטת שאם בתה הייתה מדברת אתה כך היא הייתה חוטפת סטירה.

31. חינוך הציבור.

א. צריך לבטל את כל החוקים שאינם נאכפים. כאשר אדם עושה עבירה על חוק שאינו נאכף מכיוון שאין בו צורך או מכיוון שאינו הגיוני אזי הוא מתרגל לעבור על החוק.
ב. האכיפה של החוקים הקיימים במדינה צריכה להיות חד משמעית וללא פשרות.

32. שירותים של המדינה ושל הרשויות המקומיות.

33. דת ומדינה.

א. אני ממליץ לדתיים להסכים ולפעול להפרדת הדת מהמדינה.
ב. במגילת העצמאות של המדינה מוגדרת המדינה יהודית ודמוקרטית. צריך לשמור על כך מכל משמר.
ג. העקשנות של הדתיים לשמור על הסטאטוס קוו והכפייה הדתית הם לא לטובת הדת ולא לטובת הדתיים. במקום לקרב את החילונים הם יוצרים נוגדנים אצל החילונים.
ד. אני משוכנע שללא כפייה דתית, יזכו הדתיים ליותר הערכה, סימפטיה, הזדהות ושיתוף פעולה מצד החילונים.
ה. אני בטוח שרוב היהודים במדינת ישראל אינם מוכנים לוותר על השבת ועל ברית המילה. אנשים מבינים שישנם סממנים וסמלים שמאחדים אותם כעם ויוצרים מכנה משותף בינם לבין הכלל.
ו. קל להיטפל לדתיים ולמפלגות הדתיות ולהאשימם שהם פרזיטים וחיים על חשבון הציבור.
ז. אני לא רואה הבדל בין הדתיים שמצליחים להיות מאוחדים יותר מהחילונים ומנצלים את כוחם כדי להשיג הישגים, לבין עובדי רשות הנמלים שמנצלים את כוחם וסוגרים את הנמלים כדי להשיג הישגים, או עובדי חברת החשמל שסוגרים את השלטר כדי להשיג הישגים או כל קבוצת כוח אחרת שמנצלת את כוחה כדי להשיג הישגים עבור הקבוצות שהם מייצגים, כאשר ההישגים תמיד יבואו על חשבון אחרים מכיוון שהם גורמים לשינוי חלוקת העוגה הלאומית. הגדלת פרוסת העוגה שלהם מקטינה את פרוסת העוגה של האחרים שכן העוגה הלאומית היא לא בגודל בלתי מוגבל.
ח. (לכן אני מאמין שהפתרון הנכון הוא להגדיל את העוגה הלאומית שיהיה מספיק עוגה לכולם).
ט. דבר אחד בטוח שהחילונים יכולים ללמוד מהדתיים הוא חינוך לערכים מבלי להתווכח כרגע על טיב הערכים. כיבוד אב ואם, הקהילה, עם ישראל, לא לראות רק את חיי הרגע להבדיל "מאכול ושתו כי מחר נמות".
י. הדתיים עושים טעות בכך שאינם נוטלים חלק שווה בעול החומרי המוטל על אזרחי המדינה. בכך הם יוצרים לעצמם שם של טפילים ופרזיטים.
יא. אין ספק שהם מנצלים את כוחם עד הסוף כדי לסחוט הישגים כלכליים ואחרים והם יוצרים נוגדנים וסלידה אצל לא מעט אנשים. (כפי שאמרתי הם מנצלים את כוחם כמו האחרים ומכיוון שהם מאוחדים אז ברוב המקרים הישגיהם גדולים יותר).
יב. צריך להיות ברור שתמיד נוצר איזון בטבע. כאשר מספר הטורפים גדל, אזי הם אוכלים יותר חיות צמחוניות. ואז מספר החיות הצמחוניות קטן. בגלל שלטורפים אין מספיק אוכל אזי הם מתים ומספרם קטן. כאשר מספרם קטן אז פחות חיות צמחוניות נטרפות ומספרן גדל ושוב יש אוכל לטורפים וחוזר חלילה. זהו האיזון שנוצר בטבע.
יג. כך גם לגבי הדתיים. ברגע שהם יקבלו יותר על חשבון האחרים יגיע רגע שלא יהיו מספיק אנשים שיספקו את הצרכים החומריים והביטחוניים של הכלל שבתוכו נמנים גם הדתיים.
יד. מוטב היה לכולם שכל אזרחי המדינה היו נושאים בצורה שווה בנטל, ונהנים בצורה שווה מהפירות שאפשר להפיק במדינה.
טו. מי שאשם בכך שהדתיים משיגים הישגים שחלקם באים על חשבון הכלל הם הפוליטיקאים החילונים בלבד. הם אשמים בכך מכיוון שהם נכנעים תמיד לדרישות החרדים בגלל שיקולים קואליציוניים צרים.
טז. כולנו אשמים בכך שאנחנו מאפשרים לדתיים לסחוט הישגים, למרות שרוב המפלגות הדתיות לא מקבלות את ישראל כמדינה חילונית ומחכים לבוא המשיח, אבל בינתיים מקבלים את מדינת ישראל כרע הכרחי ומנצלים את הרע ההכרחי עד כמה שאפשר ועד תום.
יז. המסקנה היא שלא צריך לבוא בטענות לדתיים אלא רק לחברי הכנסת החילוניים הפח........ שנכנעים לדרישותיהם.
יח. צריך לחוקק חוק שרק כמה עשרות אברכים עילויים, לא יותר מ 100 יקבלו תמיכה מלאה מהמדינה. כל השאר שיתמכו על ידי החברים שלהם אם החברים שלהם מוכנים לשאת אותם על כתפיהם.
יט. אני לא רואה הבדל עקרוני בתמיכה ב 100 עילויים דתיים לבין תמיכה ב 100 מדענים.
כ. אני רוצה שיהיה ברור שדברי אינם מתייחסים לדתיים הלאומיים שאותם אני די מעריך. יש להם כמה חסרונות. למרות שאני חילוני, אני מעדיף אותם עם חסרונותיהם פי 10 יותר מאשר את החילוניים שבעיני רובם חסרי ערכים ורואים רק את חיי הרגע. ושאף אחד לא ינפנף בערכים הומאניים אוניברסאליים. בראיה היסטורית, הערכים החילוניים לא עמדו במבחן מספיק זמן. דבר אחד בטוח, שעם ישראל, העם העתיק ביותר בעולם, החזיק מעמד כעם בגלל ערכים שהם ערכים משפחתיים בקטן וערכים לאומיים בגדול.

34. אפליה עדתית.

א. אני מאמין שאין היום אפליה עדתית ממוסדת בישראל.
ב. אני יודע שבעבר הייתה אפליה עדתית ממוסדת וכזו שאינה ממוסדת.
ג. כאשר הוקמה המדינה, היא הוקמה עם תרבות מערבית. יוצאי עדות המזרח, שאני נמנה עליהם, באו עם תרבות שונה. אנשים שהיו ברובד החברתי והכלכלי העליון במדינות מוצאם, מצאו את עצמם בתחתית הסולם.
ד. יש אנשים שאין להם מספיק ביטחון עצמי והם בורחים מאחריות לחייהם ותמיד מחפשים אשמים למצבם. כך נהגו חלק גדול מבני עדות המזרח. מי שלא ייקח את גורלו בידו, אין הרבה סיכוי שמצבו ישתפר.
ה. אני מציע לכולם לשקול שאין אפליה עדתית אלא יש אפליה לחלשים.
ו. אפשר לראות שכבר מינקות ילדים מתעללים ולועגים לילדים חלשים.
ז. הוכחה לכך שהאפליה היא נגד חלשים אפשר לראות, שהייתה אפליה של עדות המזרח בזמן שקמה המדינה. הייתה אפליה לאשכנזים יוצאי רוסיה בגל העלייה הגדול האחרון. רופאים ואקדמאים מצאו עצמם עובדים בעבודות ניקיון ועבודות דחק אחרות. הייתה אפליה גם נגד יוצאי אתיופיה. ותמשיך להיות אפליה של חלשים, שלא לדבר על אפליית עובדים זרים ופליטים שמגיעים לישראל לא משנה מהיכן.
ח. שינוי עובדות אלה יכול לבוא רק מחינוך והגדלת אמצעים של המדינה כדי שתוכל לדאוג, ולא להפלות את החלשים.
ט. אני באופן אישי לא הרגשתי מעולם אפליה מסוג כלשהו.
י. שהיתי בארה"ב לסירוגין בשנות האלפיים זמן די ארוך. ראיתי שם שדרן שחור שמטיף לאחיו השחורים לקחת את גורלם בידם ולהפסיק להתבכיין שהם מופלים לרעה וכי מגיעה להם אפליה מתקנת. הוא הסביר שאפליה מתקנת פועלת כחרב פיפיות. מי שמופלה לטובה עדיין לא לוקח אחריות על עצמו וחלק גדול מהאנשים הופכים להיות פרזיטים. הוא נתן דוגמאות למצב הכלכלי היחסי של השחורים שהוא גרוע, ריבוי מעשי הפשע אצל השחורים ולמעלה מ 50% משפחות חד הוריות בקרב השחורים. אם היה אומר את זה שדרן לבן, דבריו לא היו מתקבלים ויכול להיות גם גרוע מזה.
יא. דבר דומה קרה עם האינדיאנים בארה"ב. האמריקאים מתוך רגשות אשמה כלפי האינדיאנים, מפלים לטובה את האינדיאנים ומאפשרים לכל מי שחי בשמורות האינדיאניות בארה"ב לנהל עסקים שבמקומות אחרים הם אסורים כמו בתי קזינו והימורים. התוצאה היא שרבים מהאינדיאנים הפכו לפרזיטים עם בעיות חברתיות גדולות ביותר.

35. חינוך לערכים.

36. האם אפשרי לבצע את התוכניות המתוארות במכתב זה.

א. אני בטוח שאפשר לבצע את התוכניות המתוארות במכתב זה. את נושא הדיור אפשר לבצע באופן מיידי. ביצוע הנושאים הכלכליים יהיה תהליך שייקח מספר שנים. אני מעריך כ 3 שנים.
ב. אפשר להתווכח עם מי שיאמר שהמתודיקה והקונספטים המתוארים במכתב זה לא יעבדו ולהוכיח שהוא טועה.
ג. אם מישהו יבוא עם תוכנית טובה יותר, הרי היא תהיה מצוינת ובודאי יהיה כדאי לאמץ אותה.
ד. למי שיאמר שהוא מקבל את המתודיקה והקונספטים אבל הם רדיקליים מדי ותהיה להם התנגדות ויהיה קשה או אי אפשר יהיה לבצע אותם אומר כך:
1. התנגדות וקושי לא מנעו את הקמת המדינה.
2. קושי לא מנע את הקמת הכור בדימונה.
3. התנגדות וקושי לא מנעו את מבצע אנטבה.
4. התנגדות וקושי לא מנעו את השמדת הכור בעיראק. מה היה קורה לו מקבלי ההחלטות היו נכנעים לאלו שהביעו התנגדות והצביעו על הקושי.
5. קושי אדיר לא מנע את הניצחון הצבאי הגדול ביותר של ישראל במלחמת יום כיפור כאשר היינו בעמדת נחיתות אדירה וניצחנו.
ה. למי שיאמר שלא יהיה שיתוף פעולה מהעם היושב בישראל אומר שלשר האוצר יגאל הורוביץ ז"ל, היה גיבוי מהציבור למרות שאמר אין לי כסף- הקופה ריקה. הוא הציג תכנית שתכביד על הציבור אבל בסיומה המצב של כולם ישתפר. בגלל יושרו ואמינותו הוא יצר תקווה אצל הציבור וקיבל גיבוי לתוכניתו.
ו. העם ילך אחרי מנהיג אמין וישר, גם אם הוא יאמר שהוא כמו צ'רצ'יל יכול להבטיח דם יזע ודמעות. אבל בסוף הדרך כולם ירוויחו. תנו את החזון והתקווה.

37. הקדמה.

אני מאמין שמדינה הכי סוציאליסטית חייבת להיות קפיטליסטית מכיוון שרק מדינה קפיטליסטית יכולה לממן סוציאליזם, מדיניות רווחה, וחוקים סוציאליים.
אני מאמין במה שאני קורא תהליכים וחוקים טבעיים להבדיל מתהליכים וחוקים מלאכותיים שבאים לפתור בעיה ויוצרים בעיה חדשה שאינה צפויה או מחטיאים את המטרה.
תמיד גרסתי שפתרון טוב לבעיה מתחיל בניתוח נכון של הבעיה. ככל שנתייחס בניתוח הבעיה ליותר פרמטרים שיוצרים אותה כך נוכל לתת פתרון טוב יותר. פרמטרים שיהיו חסרים לנו בזמן ניתוח הבעיה יגרמו לכך שהפתרון יהיה חסר ורחוק מלהיות פתרון אופטימאלי.
אני מתנצל מראש ומבקש סליחה אם מישהו נפגע מהכתוב במכתב זה. אין לי כוונה לפגוע באף אחד- נהפוך הוא. השתדלתי להתבטא בצורה ישירה ובוטה כדי שדברי יהיו חד משמעיים וברורים ללא רמיזות והתפתלויות.
הוספתי סיפורים אמיתיים שקרו לי כדי לחזק את דברי. מי שרואה אותם מיותרים ורואה את הפירוט של הרעיונות כדבר מיותר, שיתעלם מהם כאילו לא נכתבו ויתמקד רק בעיקר.
אני לא חכם גדול ואני גם לא טיפש. אני לא הוגה דעות וגם לא פילוסוף. אני מנתח איכפתניק. איכפת לי מה קורה במדינה. אני לא מקבל שום דבר כמובן מאליו. כל דבר שאני נתקל בו אני מנתח אותו ומגיע למסקנות. במכתב זה אני רוצה לשתף אתכם במסקנות שהגעתי אליהן.
אני גם מאמין בשוויון.
אני מאמין ביוזמה חופשית.
אני מאמין שההיגיון בסוף מנצח.
אני מאמין בתהליכים טבעיים ולא מלאכותיים.
אני מאמין בטוב ושבסוף הטוב מנצח.
אני מאמין בעבודה גם אם היא קשה.
אני מאמין שאנחנו צריכים להיות עצמאיים וחופשיים.
אני מאמין שכל אחד צריך לקבל לפי מה שהוא תורם אבל צריך לתמוך בחלשים ובכאלו שיכולותיהם מוגבלות.
אני מאמין בערבות הדדית.
אני מאמין שמשפחתי הקרובה היא משפחתי "במיקרו" ועם ישראל הוא משפחתי "במקרו".
הקומוניזם פשט את הרגל. אם הקומוניזם הטהור היה מתאים לטבע של בני האדם, אני הראשון שהייתי מצדד בו ונהיה קומוניסט.
להבדיל מדבורים, בני האדם שונים אחד מהשני. רוב בני האדם שהם בעלי יכולת עשייה טובה רוצים לקבל תמורה ישירה ומלאה לגודל המאמצים שהם משקיעים ותמורה מתאימה ליכולות שלהם והתרומה שלהם. לכן רק יוזמה חופשית הוכיחה את עצמה בעולם. ראו מה היה ההבדל בין הגוש המערבי והגוש הקומוניסטי.
"שלי שלך ושלך שלי" פשט את הרגל אפילו בקיבוצים. לאנשים שהחליטו לחיות חיי שיתוף נולדו ילדים לתוך מציאות שלא בחרו בה. להם נולדו ילדים שחלקם גם נולדו למציאות שלא הם בחרו בה כך שלאחר מספר דורות נוצר מצב שהקיבוצים מתפרקים חברתית וכלכלית והם נאלצים לשנות את העקרונות שעל פיהם הם הוקמו כדי להתאימם לטבע האנושי.
אפילו בסין הגיעו למסקנה הזאת והכלכלה שם היום היא קפיטליסטית אבל מוכוונת על ידי המדינה בצורה עקבית וארוכת טווח.
אחד הדברים שמטריד אותי ובמידה מסוימת מתסכל אותי הוא שאני מאמין שאת "העוגה הלאומית" אפשר להגדיל לא ב 30% אלא ב 300%. פי 3 לפחות.
תמיד מדברים על קיצוץ בהוצאות במקום לדבר על גידול בהכנסות. החוכמה היא לא לשמור על גודל העוגה הלאומית ולחלק אותה ליותר פרוסות- יותר קטנות, אלא להגדיל את העוגה הלאומית כדי שהפרוסות תגדלנה. יש גבול כמה אפשר להקטין את ההוצאות- להגדלת ההכנסות כמעט אין גבול. זה תלוי בשכל שלנו ביעילות ובמאמצים שנשקיע.
כולם מדברים על כך שהמדינה צריכה לתת. אני חושב שאנשים לא יודעים מה זה מדינה. המדינה זה לא בניין ולא באר ולא איזה גוף ערטילאי. המדינה זה אנחנו ומה שאנחנו ביחד מצליחים לעשות. "אנחנו-המדינה" לא יכולים לתת לעצמנו יותר ממה שאנחנו עושים.
המדינה בסך הכול משקפת אותנו. ולנו יש בעיה רצינית מאד. זו עובדה שבמשך כל קיום המדינה, ממתי שנוסדה ועד היום, מתקיים כמעט איזון בנושא המדיני. אנשים מקטרים על הממשלות השונות אבל לא משנים בצורה מהותית את אופי הצבעתם.
אנשים במדינה התרגלו והשלימו עם כך שהמפלגות משקרות אותם בכל מערכת בחירות ולא מקיימות את מה שהתחייבו לפני הבחירות. כולם מדברים על כך שצריך למלא חובה אזרחית ולבחור.
רוב חברי הכנסת הם עסקנים מחו.......... מיעוט של חברי כנסת מונעים ממניעים אידיאולוגיים. אני מעריך אותם גם אם דעותיי הפוכות משלהם.
רוב חברי הכנסת באים לכנסת בגלל הכוח, היוקרה המשכורת וחשוב מהכול הפנסיה.
החיים והיום יום, העצב, התסכול,העתיד וחוסר העתיד של 7,000,000 ישראלים תלויים ב 120 איש שרובם מונעים מטובתם האישית ולא מהרגשת שליחות ציבורית ונכונות לתרום מעצמם.
אני לא מאשים אותם אלא את אלו שבוחרים בהם.
לא צריך עזרה מהממסד אלא רק שלא יפריע.
לא ייתכן שבמדינת ישראל אי אפשר לעשות תכנון לטווח ארוך אלא רק לטווח קצר בגלל שהחוקים והתקנות וההכוון הממשלתי משתנים חדשות לבקרים.
צריך לשנות בצורה דרסטית את היחס בין "הסקטורים היצרניים" במדינת ישראל לבין נותני השירותים על ידי ייעול המשק וביטול פונקציות מיותרות שלא מביאות תועלת ובמקרים רבים מביאות נזק ותפקידן העיקרי לדאוג לכך שיהיה להן עצמן זכות קיום כדי לספק מקומות עבודה למקורבים וקבוצות כוח. עלוקות שחיות על חשבון הגוף שנדבקו אליו. כמו חברות כלכליות של הרשויות המקומיות, הכפילויות הרבות בשלטונות המיסים השונות והרשות לניירות ערך, ההסתדרות, השוק הסיטונאי המועצות והרשויות הרבות הנוספות שאת שמן ותפקידן מי זוכר.
בישראל אין הרבה משאבי טבע. המשק הישראלי חייב להיות בנוי על תחרות וייצוא כדי שאפשר יהיה לייבא את הדברים שחסרים בישראל.
ניהול המדינה השוטף חייב להתבצע על ידי מומחים ברצף שלא ייקטע כל בחירות ושיוכלו לתכנן לטווחים ארוכים מבלי להיות תלויים באורך הקדנציה של ממשלה זו או אחרת.
אני לא מאמין במלאכים ולא בניסים לכן אני לא משלה את עצמי שיום אחד יהיו 120 חברי כנסת אידיאליסטים עם עקרונות שאפשר לסמוך עליהם. לכן צריך לשנות את שיטת הממשל כך שחברי הכנסת יהיו חייבים דין וחשבון לבוחרים שלהם ולא למפלגות או מרכזי המפלגות שלהם. רק כך יש סיכוי שהם ידאגו לבוחרים שלהם.
בנושא החינוך התדרדרנו בצורה איומה. אני אדם חילוני בהוויה שלי אבל אני מעריך את החינוך הדתי ממלכתי הרבה יותר מאשר את החינוך החילוני. בחינוך הדתי יש ערכים בסיסיים שלא קיימים בחינוך החילוני. החילונים כמובן טוענים שיש להם ערכים. בשורה התחתונה בחינוך ובחברה החילונית יש יותר פשע ואלימות. היחסים במשפחה לא מי יודע מה. המתירנות המוגזמת מניבה לא מעט פירות רקובים. הרבה דיבורים על הומניות אבל התוצאה הסופית הפוכה.
הייתי שמח אם לנוער החילוני היה חלק מהערכים שיש לחובשי הכיפות הסרוגות.

מדינת ישראל היא מדינה צעירה. בהקמת המדינה נוצרה שיטת מימשל, מוסדות ומנגנונים שהתאימו לזמנם והם נבנו במשך הזמן טלאי על טלאי.
הגיע הזמן לעשות טיפול שורש ולשנות את השיטה. להגדיל את "העוגה הלאומית" כדי שיהיה מספיק לביטחון, לחנוך, לבריאות ולרווחה אמיתית.
ברור לי שלתוכנית רדיקלית יהיו הרבה מתנגדים שיפסידו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך כולם ירוויחו.

המחאה הציבורית היום, שלא היה כמותה בישראל, היא הזדמנות פז להפוך את המדינה למדינה הגיונית ונורמאלית. אני חושש שההזדמנות תוחמץ. כבר התחילו לדבר מאיפה מקצצים ולמי מעבירים את מה שמקצצים. יש רק פתרון אחד אמיתי. להגדיל את התוצר הלאומי "העוגה הלאומית" על ידי הגדלת הכוח היצרני בישראל על חשבון הכפילויות בשירותים ובמנגנוני המימשל, ורק אז יהיה מספיק כסף לרווחה מבלי לקצץ מאחד ולהעביר לשני.

העברתי מייל זה להרבה חברי כנסת, עיתונאים וכלכלנים. קיבלתי מספר תגובות חיוביות.
חברי הכנסת פוחדים להגיב לגופו של עניין כדי שלא תהיה בתגובתם אמירה.

ממ"י הגביר בשנים האחרונות את קצב שיווק הקרקעות, אך אקט זה אינו יעיל ללא בקרה על קצב הבניה במגרשים ששווקו. על פי הערכות, קיימים מגרשים המתאימים לבניית כ- 160,000 ששווקו על ידי המנהל וטרם נבנו, בחלק לא מבוטל מהמקרים משיקולים עסקיים של הרוכשים. כתוצאה מכך מנוטרלת כל ההשקעה הרבה של שר השיכון והבינוי בהגדלת היצע המגרשים. להלן מספר פתרונות לצמצום התופעה:

1. בחוזי המנהל קיים סעיף שמתנה את הזכיה במכרז בסיום בניה תוך 3 שנים, הסכמים יש לכבד ולאכוף ! על המנהל לבחון את קצב הבניה, להטיל קנסות על רוכשים של עמדו בהסכם ולהחזיר את המגרשים לשיווק חוזר. התוצאה הצפויה - הגדלת היצע הדירות והכנסות המדינה.
2. לא פעם רוכשים אנשי עסקים את המגרשים במכרזי המנהל כהשקעה ומוכרים אותם שוב לצד ג'. על המנהל לאסור עסקאות סיבוביות מסוג זה, שגורמות לעליית מחירי הנדל"ן.
3. במכרזי המנהל בשיטת "בנה ביתך" שמיועדים לבניה עצמית, המנהל מאפשר לאנשי עסקים להשתתף ולרכוש יותר ממגרש אחד. ידועים מקרים של יזמים שרכשו עשרות יחידות במכרז מסוג "בנה ביתך". מאחר ומדובר בקרקעות שמשווקות לבניה עצמית יש לאסור זכיה של משתתף ביותר ממגרש אחד בכל מכרז.

בעוד שארץ קיימת מצוקת דיור חמורה למשפחות וזוגות צעירים, קיימת תופעה הפוכה של משקיעים שמחזיקים עשרות דירות להשקעה. יש לפעול ולשנות את חוקי המס, כך שדירות אלה יצאו חזרה לשוק וירכשו על ידי אותם זוגות צעירים:

1. יש לשנות את מדרגות מס הרכישה כדלקמן: דירה ראשונה כפי הנהוג כיום, דירה שניה 8%, דירה שלישית 20%, רכישת דירה רביעית ומעלה תמוסה במס רכישה של 30%. התוצאה הצפויה - הקטנת הביקוש לדירות.
2. על אדם שמחזיק 3 דירות ומעלה יוטל היטל שנתי גבוה שינטרל לגמרי את כדאיות החזקת הדירות. לדוגמא משקיע מחזיק 10 דירות, אזי על שבע מתוכן יוטל היטל שנתי בסך 5% משווי הנכס. כלומר, גובה ההיטל יהיה גבוה מהכנסת המשקיע משכירות, כך שסה"כ תשואת הנכס תהיה שלילית ולא ישתלם למשקיע להמשיך ולהחזיק בנכס. התוצאה הצפויה - הגדלת היצע הדירות.

הפתרון עשוי לפעול במהירות על השוק, לסייע בפתרון מצוקת הדיור ולהגדיל את הכנסות המדינה.

יש שטחים מוכנים לבנייה במרכזי ערים / ישובים והנושא מוזנח !!!

1. במרכז אשדוד ליד בית העיריה והיכל התרבות החדש , מזרחה מעט מהמרינה החדשה יש שטח ענק של חולות ללא כל בניה . אני בטוח שהשטח מיועד כבר לבנייה והוא כבר עבר לבעלות פרטית של קבלנים ויזמים .
אבל משום מה אפילו לא התחילו בבניה ויש שם מקום לאלפי דירות בבינינים גבוהים ואף גבוהים מאד .
למי יש אינטרס לעקב את הבנייה - לעיריה ? ליזמים שמחכים לעליית המחיר ?
האם מסתתרת שם קומבינה כלשהיא ?

2 במרכז הישוב אבן יהודה יש שטח חקלאי לא מעובד ונטוש מהיבט של העיבוד החקלאי.
כל האזור מסביבו כולל בשליטת המועצה המקומית כבר בנוי ...אבל המועצה לא יוזמת בנייה במרכז היישוב . למה ? איזה קומבינה מסתתרת פה ? אולי ליזמים מסביב היו יותר קשרים....?

3. אני בטוח שיש עוד מקומות יישוב עם רזרבות קרקעיות במרכזי הישובים כה גדולות ולא מנוצלות כלל . מדוע ? איך יתכן שהמדינה תתחיל לנגוס בשמורות טבע , במרחבים עבור הדורות הבאים .....אבל תאפשר הזנחה כזו במרכזי היישובים .

4. ודוגמא מסוג אחר - הוכרז על אדמות ליד הירקון לצורך פארק הירקון העתידי. חלק מהאדמות הוכרזו כמיועדות לכך אף על פי שמעולם לא יהיו כאלה ולא ישמשו לפארק כגון דרומה מהכביש בין צומת מורשה לצומת ירקון .( כביש 5 ) ( ליד בית קברות ירקון ) . הרי אפשר להרחיב את השכונה החדשה של פתח תקווה הנקראת אם המושבות גם לאזור זה היושב בצמוד לכביש 5 ולהוסיף אלפים רבים של דירות .מבלי לפגוע כלל בפארק העתידי .
לצורך כך צריך להכנס ולדון בפרטים כי " אלוהים נמצא בפרטים " לא בסיסמאות !!

סיכום - אני מצפה שמישהוא יטפל גם בפוטנציאל האדיר הטמון כאן בהצעותי .
רצוי לסייר במקום ולוודא כי אני צודק !!

בשנים האחרונות היזמים מגדילים את שיעור הרווח שלהם ומנצלים את הביקושים הגבוהים בשוק הדיור. על המדינה לייצר חלופה לאותם יזמים וליצור תחרות אמיתית באמצעות בניה ציבורית כדוגמת "עמידר".

לבניה הציבורית צפויות להיות מספר השפעות:
1. הוזלת הדירות בשיעור של 20% עקב נטרול הרווח היזמי.
2. הגדלת היצע הדירות - באופן עקיף עשוי להביא להוזלה נוספת של מחירי הדיור.
3. יצירת שוק נדל"ן תחרותי - הפחתה נוספת במחירי הדירות.

הערה: מן הראוי כי עובדי הבניה יהיו תושבי המדינה, אולם במקרה של מחסור בידיים עובדות רצוי להורות בהוראת שעה לשנים הקרובות על העסקת עובדים זרים בעבודות קבלניות.

בשנת 2000 תוקן חוק מס רכוש, כך ששיעור המס על קרקע בייעוד לבניה הופחת לאפס אחוז ובכך נותרה ירית הפתיחה לחגיגת הנדל"ן הגדולה של בעלי ההון. כיום יזמים, קבלנים ואנשי עסקים מחזיקים במגרשים המיועדים לבניה שנים ארוכות מבלי כל כוונה לבנות עליהם. בכך הם משחקים עם היצע הדירות וגורמים לעליות במחירי הקרקע והדירות.יש להחזיר עטרה ליושנה להחזיר את מס הרכוש ולשים סוף לחגיגה.

1. החזרת מס רכוש בגובה של 2.5% מערך הקרקע כפי שהיה נהוג בעבר. התהליך צפוי להיות קל מהיר, שכן חוק מס רכוש עדיין קיים יש רק לשנות את שיעור המס בסעיף 3 לחוק.
2. יש הטוענים כי פעולה זו בסופו של דבר תגולגל אל הרוכשים, אולם במצב השוק הנוכחי הדברים אינם נכונים, שכן היזמים מחזיקים כמות אדירה של מגרשים הרבה מעבר ליכולת הבניה שלהם, כך שלא תהיה להם ברירה אלא למכור את המגרשים למי שכן מעוניין לבנות על הקרקע.
3. את הכנסות המדינה ממס רכוש יש להחזיר לשוק הנדל"ן בצורה של הטבות לרוכשים, דיור למשתכן וכדומה.

ההערכות הינן כי תושבי חוץ מחזיקים בארץ בכ- 100 א' דירות באיזורי הביקוש (תל אביב, ירושליים, נתניה, אשדוד ואילת). אין כל היגיון בעידוד התופעה, שכן אותם תושבי חוץ אינם משלמים מיסים בארץ ואינם תורמים למשק.
הדירות עומדות ריקות רוב שנה בעוד תושבי הארץ שעובדים ומשלמים מיסים מתקשים למצוא קורת גג. לפיכך מומלץ לנקוט בפעולות הבאות:

1. להעלות את מס הרכישה לתושבי חוץ ל 30% - התוצאה הצפויה הינה הקטנת הביקוש לדירות והגדלת קופת המדינה.
2. הטלת היטל שנתי גבוה על תושבי חוץ המחזיקים בארץ דירות, לדוגמא מס של 5% מערך הדירה כל שנה - התוצאה הצפויה הינה הגדלת מיידית של היצע הדירות ושל קופת המדינה.
3. הכפלת הארנונה על דירות מגורים שעומדות ריקות - התוצאה הצפויה הינה הגדלת היצע הדירות להשכרה.

היתרון הגדול בהצעות הינו פיתרון מיידי למצוקת הדיור, ללא תקופת המתנה לבנייה, וכן הגדלת הכנסות המדינה.

הסירו את הסכין מהפרטת הקרקעות הלאום .במדינה כה קטנה ומורכבת
אין לאף פוליטיקאי זכות מוסרית להניף את הסכין ולהפריט את קרקעות הלאום שהן רכוש העם בהווה ובעתיד לדורי דורות
אין להקריב את הקרקעות לעולה
יש לנתץ את הפרה הקדושה שוק חופשי
טבע האדם או טבע הישראלי לספסר בקרקעות ןלמקסם רווחים
קרקע איננה פטנט רשום
קרקע איננו מוצר
ויש לשומרה שלא תתכלה ולא תתבלה ותספק את צרכי העם בדור הזה ולדורות הבאים

נכון יהיה לעשות חיבור בין קרקעות הלאום והפנסיות של האזרחים

כספי הפנסיות איננן יכולים להיזרק לבורסה הספקולטיבית המושפעת מתאוות בצע כלל עולמית

יש להגן על הפנסיות ועל הקרקעות

בכספי קרנות הפנסיות של האזרחים ניתן לבנות דירות למגורי האזרחים

ההפרטה הראשונה של קרקעות נעשתה בימי ספיר ז"ל במצפה רמון

ספיר פנה אל הבעלים של חברת טמפו והציע לו לפתוח מפעל בנגב

בעלי טמפו סרב להיות תלוי במנהל מקרקעי ישראל ואמר שיהיה מוכן להקים מפעל רק המדינה תעביר על שמו את הקרקע

ספיר הסכים טמפו קיבלה 11 דונם במצפה רמון שנרשמו בטאבו

זו היתה החלקה היחידה בבעלות פרטית בין באר שבע לאילת

המפעל לא החזיק במצפה הרבה שנים ההאנגרים באזור התעשיה נותרו ריקים כמה שנים

לא יתכן החרדים ימשיכו לגור בבתים נמוכי קומה
אם החרדים לא ירצו להשתמש במעלית שבת
יעל המדינה לתכנן עבורם עיר בנגב ולא לאפשר תוכניות בניה נמוכות במרכז הארץ ירושלים רבתי
בית שמש ושאר ערים ותיקות במרכז הארץ
רק בנגב תיתכן בניה נמוכה בשל ריבוי הקרקעות שבידי המדינה

יש להקשות עד מאוד עבור תושבי חוץ להשקיע בנדלן למגורים בארץ. יש למסות עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.
את ההכנסות ממיסים יש לגלגל להטבות במשכנתא עבור זוגות צעירים.

למה שמישהו מארה"ב שמרוויח פי כמה ממני (כי מרוויח בדולרים), ושעבורו קניית דירה כאן זה הרבה יותר קל מאשר בשבילי, למה שהוא יהיה בעל דירה כאן, ואני, שעובד כאן, משלם מיסים כאן, עושה מילואים ומחזיק את החלום הציוני על כתפי, למה שאני אשלם לו שכירות? זה לא מוסרי, לא הוגן ולא צודק. מי שלא גר כאן, שלא יחזיק בנכסים. וזה תקף גם לישראלים לשעבר, או יהודים שגרים בחו"ל.

הנה רעיון:

בכל הבניינין שאין בהם קומת קרקע - כל אלו שבנויים על עמודים - יש לסגור בקומת הקרקע דירה נוספת - אפילו דירות 2-3 חדרים לסטודנטים.
עלות כל דירה כזאת - לא צריך להיות יותר מ 20000 דולר. כי יש רצפה, יש תקרה, יש תשתיות, רק צריך לסגור את הקירות.
זמן בנייה של כל דירה כזאת הוא כלום. במרכז הארץ יש אלפי בניינים כאלה.

הדירה תיהיה בבעלות ועד הבית - כך שלדיירי הבניין יהיה אינטרס כלכלי של ממש בפרויקט הזה - הוא יממן להם את הוצאות ועד הבית.
המשכנתא שהבניין יצטרך לקחת תחזיר את ההשקעה תוך 5 שנים.

שימו לב - ליד כל אוניברסיטה ניתן יהיה להוסיף מאות יחידות דיור, ובכלל להציף את השוק בדירות קטנות.

רעיון זה הוצג לראשונה ע"י איש נוסף ושמו זאב.

אשמח לשמוע מדוע זה לא אפשרי.... כי אני רואה רק סיבות למה כן.