הסדרים 2010

חוק ההסדרים עולה למבחן הציבור: שיתוף פעולה של שר האוצר יובל שטייניץ והשר מיכאל איתן מביא לראשונה את חוק ההסדרים בפורמט פתוח ומעמיד אותו להערות הציבור כאן ב- www.shituf.gov.il

פרק א: מטרת החוק

חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא לצמיחה כלכלית, באמצעות ניצול יתרונותיו היחסיים של המשק הישראלי ובשים לב לאתגרים העומדים בפניו, תוך הגברת התעסוקה וצמצום פערים כלכליים-חברתיים, ובמטרה לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית לכל אחת משנות התקציב 2011 ו–2012, הכל בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.

סעיפים   2(1) ו–(5) ו–4        

כללי       

בהתאם לסעיף 4א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), נדרש אישור לצורך חיבורו של ציוד קצה, כהגדרתו בחוק, לרשת בזק ציבורית של בעל רישיון כללי (להלן - אישור סוג).

במקביל, בהתאם לקבוע בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת הטלגרף), ובתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות הטלגרף), ביצוע פעולת סחר (קנייה, מכירה, תחזוקה, השכרה או השאלה) בתחנת טלגרף אלחוטי, מחויבת ברישיון (להלן - רישיון סחר), אשר קבלתו מותנית בקיומו של אישור סוג בר–תוקף לציוד הקצה הרלוונטי.

תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים)

2.

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בפרק זה - חוק התקשורת) 

(1)    בסעיף 4א(ד3), במקום "השר רשאי" יבוא "ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי", ואחרי "לסוגים מסוימים" יבוא "נוספים";

סעיף 6

כדי לאפשר את הבראתה של רשות השידור ואת ביצוע הליכי הרפורמה המתוכננים ברשות, לרבות הרפורמה המוצעת בהצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010, המתפרסמת בחוברת זו (להלן - הצעת חוק רשות השידור), מוצע לתקן את סעיף 28א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק רשות השידור), שעניינו אגרה בעד אחזקת מקלט טלוויזיה ולקבוע כי ככל שייחתמו הסכמים עם העובדים, יגדל סכום האגרה בשנים 2011 ו–2012 בשיעור של 5% בכל שנה.

פרק ג': רשות השידור. 

תיקון חוק רשות השידור
 

6.בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965‏, בסעיף 28א - 

(1)       בסעיף קטן (א) -

(א)      בפסקה (7), המילה "ואילך" - תימחק;

(ב)       בפסקה (8), במקום "בשנת 2011 ואילך" יבוא "בשנים 2011 עד 2013";

סעיף 8

מבוא
ביום ט' בשבט התש"ע (24 בינואר 2010) החליטה הממשלה, בהחלטה מס' 1274 (להלן - החלטה מס' 1274), על אישור העקרונות להסדר חקיקתי לעניין שוהים בלתי חוקיים; כן החליט שר הפנים על עקרונות לעניין הסדרת מתן רישיון ישיבה ואשרה לעובד זר בישראל; מטרתם של ההסדרים האמורים למנוע תמריץ לשהייה בלתי חוקית בישראל, וכן למנוע ניצול לרעה של אפשרויות התעסוקה בישראל על ידי העובד הזר תוך ניצול יעיל של מספר העובדים הזרים הנמצאים בארץ חלף הבאתם של עובדים זרים חדשים מחוץ לארץ.

 פרק ד': תעסוקה

תיקון חוק הכניסה לישראל 8.

בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952‏ -
  (1) בסעיף 2(ג), אחרי "לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים," יבוא "ובאשרה וברישיון הישיבה שניתנו לו קבע שר הפנים את תחום עיסוקו של העובד הזר,";
  (2) בסעיף 3א, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא: "(ג2) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי לקבוע בכללים, לגבי עובד זר שתחום עיסוקו כפי שנקבע באשרה וברישיון הישיבה הוא ענף הסיעוד, את מספר המעסיקים שהוא רשאי לעבור ביניהם;

פרק ה' - כללי

בשנים האחרונות הוגדלו במידה ניכרת הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). בשנת 2008, סך ההוצאה של המוסד (לא כולל תשלומי מילואים והוצאות מינהל) עמד על כ–49.6 מיליארד ש"ח ובשנים 2011 ו–2012 ההוצאה צפויה לעמוד על כ–57.9 ו–59.4 מיליארד ש"ח בהתאמה (במחירי 2009). גידול זה מהווה עלייה ריאלית של כ–20% בתוך ארבע שנים. הגידול נובע, בין השאר, מתוספות שנקבעו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2010-2009), התשס"ט-2009 (להלן - חוק ההתייעלות), בסך של למעלה מ–1.5 מיליארד ש"ח לקצבאות הילדים ושל למעלה מ–2.1 מיליארד ש"ח לקצבאות הזקנה, השלמת הכנסה לקשישים ולסיעוד (התוספות האמורות ניתנות באופן מדורג עד שנת 2012).

פרק ה': ביטוח לאומי

תיקון חוק הביטוח הלאומי 12. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995‏ (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי) -
(1) בסעיף 28ב, במקום "ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)" יבוא "ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016)";
(2) בסעיף 32(ג1)(1)(א), במקום "7.92%‏ " יבוא "7.75%";